יחסי הורים-בנים

תקציר:

צפייה בסרטון. קריאת הרשימה של אם שבנה סטר לה, ותגובות קוראים על כך. שיחה, ואמירה על כך שצריך להציב גבולות.

המטרה:

להסכים על כך שהורה צריך לא רק לתת, אלא גם לומר "לא",כשצריך. לקבוע גבולות.

שיעור ראשון: כיצד על עדנה להגיב?

לכתוב על הלוח: "יחסי הורים- בנים".

• להקרין את הסרטון על הרץ שקרע גיד, והמשיך לרוץ.

אב מצטרף לבנו שכשל במירוץ

• תנו כותרת למה שקרה פה.
• מה האב הזה משדר לבנו, בלי לומר זאת במילים?

– אני תמיד אהיה לצדך, גם אם תיכשל.

• ומה אומר הבן, בלי מילים?

-המון תודה, אבא. אני אוהב אותך.

• ומה אומר הקהל?

– קם על רגליו ומריע לשניים. מה שקרה פה, יותר חשוב מהתחרות.

• ועכשיו – ליחסים קצת שונים.

אני בהלם! בני בן ה-15 סטר לי היום. איני יודעת מה לעשות איתו

עדנה בת 47 | כתבה את השאלה ב-15/02/15 בשעה 21:58

שלום לכל גולשי האתר היקרים,

אני מאוד מקווה שתוכלו לעזור לי כי אני מרגישה אבודה בזמן האחרון. אני מפחדת שלבני קורה משהו בבית הספר והוא אינו מספר לי.

יש לי שלושה ילדים יקרים, שתי בנות בנות 16 ו9 ובני בן ה15.

בני חזר היום מאוד עצבני מבית הספר וכמובן ששאלתי לשלומו. הוא החליט שאינו מדבר עמי והלך להסתגר בחדרו.

לאחר זמן מה, הוא יצא ודרש אוכל, אמר לי "אמא תמזגי לי לאכול אני רעב". ראיתי כמה הוא עצבני וכמה פניו נאדמו ולכן אמרתי לו שאיני מתכוונת לעשות דבר עד שיסביר לי מה קרה בבית הספר, מהי הסיבה שבגללה חזר כה מצוברח.

הוא החל לצעוק, לומר שאין לו כוח אליי, שאני "מזיינת לו את המוח" לדבריו ודרש שאמזוג לו כבר ולא אתערב יותר, בזמן שהוציא צלחת מהארון ודרש שוב שאמזוג לו לאכול.

כמובן שהתעצבנתי ודרשתי ממנו להירגע, הוא כמובן אינו מדבר עם אחת מחברותיו לכיתה, אני אימא שלו!

הוא היה נזעם ונסער ופשוט העיף את הצלחת מהשולחן. שאלתי מה פשר מעשיו והוא צעק עליי לסתום את הפה.

ציינתי בפניו שאיני יודעת מה עובר עליו ושהוא הפך לילד מופרע שאינו יודע לשלוט במעשיו והוא הלם בי! איני מסוגלת להאמין עד עכשיו, הוא פשוט נתן לי סטירה ואני, מרוב הלם, השתתקתי.

לאחר כמה שניות אמרתי לו "לך מיד לחדר שלך" בלחש והוא הלך לחדרו בעצבים.

מיותר לציין שהייתי בהלם! לא נותר בי קול.

לכיתה:

• מה דעתכם?
• כיצד צריכה עדנה (האם) להגיב?
• קריאת שתי התגובות הראשונות של הקוראים.
• איזו תגובה נכונה יותר, לדעתכם?
• דיון.
• לדעתכם, מי אשם במה שקרה?
• קריאת הקטע השלישי – על הגבולות. מה דעתכם?
• האם בבית שלכם יש גבולות? האם הם ברורים לכם?
• האם קרה שעברתם עליהם? מה קרה אז?
• האם גם בבית הספר צריכים להיות גבולות?

תגובות של קוראים באינטרנט

דניאל, בן 29

15/02/15 22:08 | דווח על עצה זו

קודם כל, תעדכני את בעלך ותשתפי אותו במה שקרה. אין טעם להסתיר את זה ממנו,תשבו עם הילד לשיחה ותדרשו ממנו לדעת מה קרה!הוא לא ישתף פעולה – תענישו אותו,קחו ממנו טלפון, מחשב, טלוויזיה אינטרנט-עד שהוא יישבר וכמובן הוא חייב להיענש על מה שהוא עשה – לא משנה מה הוא עשה. להרים יד על הורה זה חציית קו אדום שלא עוברים עליה בשקט.. אם הוא ימשיך לא לשתף פעולה, תתחילו לבדוק בעצמך מה קורה איתו! תחטטו לו בפלאפון בפייסבוק ,תדברו עם חברים שלו-אם משהו עובר עליו זכותכם לדעת..

אל תהיו רכים איתו יותר מדי…ואל תתחננו לדעת מה עבר עליו. יש לו 2 אופציות : או לשתף ולמצוא פתרון ביחד איתכם או שהוא יסבול מההשלכות..

כך או כך, הוא חייב להיענש שסתר לך, לא משנה מה עבר עליו.

15/02/15 22:51| דווח על עצה זו

אני בשום פנים ואופן לא מצדיקה את המעשה שלו, אבל נשמע שעובר עליו משהו ממש רציני והוא כנראה לא מרגיש מספיק בטוח לחלוק את זה איתך.

למען האמת הרבה אנשים היו מסתגרים ומתעצבים אם היו מתקיפים אותם בצורה שעשית (הכוונה לא לפיזית אלא מילולית). במקום לנהל עם בנך שיחה אמיתית ורגועה, להציע לו לשבת לאכול ולהירגע ולהגיד לו שהוא יכול לספר לך הכל ללא חשש שתשפטי או תתעצבני עליו, שאת אמא שלו ואת רק רוצה שיהיה לו טוב. במקום זה בנך הגיע הביתה נסער, כנראה לאחר שקרה משהו די רציני, בסך הכל רצה קצת בישולים של אמא ואולי לשכוח מהמצב לרגע, במקום זה הוא קיבל שורת התקפות ודרישות שיחשוף בפנייך הכל במיידית, אפשר מאוד להבין למה הוא נכנס למגננה הזו ואף התעצבן לרמה הזו..

ממליצה לך לדבר איתו בצורה רגועה, תהיה טבעית.

You and Me, בן 25

17/02/15 07:50 | דווח על עצה זו

ילד לא קם יום אחד בבוקר וסוטר לאמא שלו, זה פשוט לא עובד ככה. כלל לא משנה מה עבר עליו באותו יום וכמה עצבני היה, הוא לא היה חוצה את הקו האדום הכה קיצוני הזה, אם הייתם עומדים על המשמר מתוקף תפקידכם כהוריו ולא מאפשרים לו לחצות את מאות הקווים האדומים שהוא חצה לפניי בהתנהלותו איתכם במרוצת השנים. זה לא רק הסטירה שנתן לך, זה כל ההתנהגות חסרת העקבות והגבולות שלו כלפייך: הדרישות שתכיני לו אוכל, לסתום לך את הפה ולקלל אותך, שאמשיך? החינוך של הרבה הורים היום מתירני מדיי, הם ממהרים להביא ילדים מתוך אנוכיות עצמית של הרצון להפוך להורה, מבלי שהכינו עצמם מספיק לכך במלוא מובן המילה.

שיעור שני: כיצד על ההורים להגיב?

מובאות כאן בעיות שעומדות לא פעם בפני הורים.

חשוב שהבנים יראו את הדברים בעיניים של הוריהם, וכך יגבשו יותר את המותר והאסור של עצמם.

הורה טוב צריך לתת לילדיו כל מה שהם מבקשים?

יש מקרים שהורה צריך לעצור, ולומר לילדיו- "לא" ?

לחלק את הכיתה לקבוצות של 3-4. כל קבוצה מקבלת בעיה, דנה עליה, רושמת את הנימוקים בעד ונגד, ומחליטה על עמדתה.

הבעיות:

כשילד בן 3 רוצה בחורף להיכנס עם מגפיים לשלולית עמוקה – כיצד ההורה צריך להגיב?

כשנער או נערה בני 16 רוצים לחזור הביתה אחרי 1130 – כיצד להגיב?

כשההורים שומעים שבנם הלך מכות עם בן אחר בגלל בת – כיצד עליהם להגיב?

כשהורים רואים שבתם בת ה-16 מתלבשת בצורה חושפנית – כיצד עליהם להגיב?

כשנער או נערה בני 16 רוצים לנסוע ל"פסטיבל הים האדום" באילת – כיצד עליהם להגיב?

כשהבן/הבת מביאים ציונים לא טובים, ולא בהתאם ליכולתם – כיצד על ההורים להגיב?

כשההורים מבקשים מהבן/הבת לרחוץ את הכלים אחרי הארוחה, והוא/היא מסרבים, כיצד עליהם להגיב?

כשההורים מבינים שבנם, בגיל ההתבגרות, התחיל לעשן – כיצד עליהם להגיב?

דיון. כל קבוצה מוסרת את נימוקיה ואת עמדתה. מי שרוצה – מגיב.