המלחמה בחמאס
המטרה: להבין מה קרה, ולנקוט עמדה
א.מה קרה?
"כשהלב בוכה"
להקרין את הסרטון
מה המילה שבאה לכם אחרי הצפייה?
-בכי
-עצב
– רעד
– אובדן
– אמונה
מה קרה ב-7.10?
* מה קרה בשבת, 7.10?
* דיון.
התלמידים יספרו, כל אחד ממה שראה ושמע.
המנחה יוסיף וירחיב.
לא להרחיב על ההפתעה. זה יבוא מאוחר יותר.
* העדות של אלון פאוקר: סרטון.
* מה הדבר החשוב ביותר ששמעת בעדות הזאת?
– הריקבון בצבא ובממשל. מה פירוש ?
– חוסר ארגון מוחלט: עברו שעות רבות עד שהצבא התארגן. חיילים עמדו בנקודות הסעה, וההסעה לא באה. חיל האוויר הגיב רק כעבור 3 שעות. איש לא התקשר לנצורים להסביר, לתת הוראות. איש בממשלה לא הופיע בטלויזיה להסביר, לומר מה לעשות.
* חוסר ישע של הנצורים. לא ידעו מה קורה ומה לעשות. "איש לנפשו". המדינה נעלמה.
* פחד נורא. המוות יכול לבוא כל רגע.
אתם יכולים לתאר במילים את מה שהם הרגישו?
* תחושת אובדן נוראה. יותר ממאה הרוגים בקיבוץ בארי.
* האחראים חייבים ללכת. אין מחילה על הפשע הזה.
*התנהלות מופתית של העם, של אנשים רבים מאוד בשטח.
* לרשום, תוך כדי הדיון, צדדים של חיוב, וצדדים של שלילה. למשל:
"חיוב: התגייסות המונית, בלי לשאול שאלות.
לקיחת יוזמה של יחידים. למשל: האלוף יאיר גולן, שהציל רבים. (לפני כמה חודשים, הוא היה מטרה להשמצות מכוערות מצד הימין)."
ראיון עם האלוף יצחק בריק
ב. ההפתעה
התצפיתניות
* קריאת הקטע על התצפיתנית.
לכל אחד דף עם הקטע.
הארץ 10.10.23
הביא לדפוס: חן מענית
מדוע קרתה ההפתעה הנוראה הזאת?
* מי הופתע?
-כולם, כל מדינת ישראל. בראש ובראשונה- צה"ל.
* מדוע?
* דיון.
– בגלל זלזול וזחיחות. החמאס תכננו והתאמנו לקראת ההתקפה הזאת במשך שנתיים, והתצפיתניות ידעו ודיווחו על משהו חריג שקורה, אבל מפקדיהן אמרו שאלה אמונים שגרתיים, לא יותר. הדעה הכללית, גם בצה"ל, הייתה שהחמאס חלש, ואין לו סיכוי מול צה"ל.
שנים קודם חפר החמאס מנהרות מתחת לגדר הרצועה, ודרכן חדר לשטח ישראל. בתשובה לכך, ובהשקעה של מילירדי שקלים, בנתה ישראל חומה שהגיעה לעומק רב, ומנעה חפירת מנהרות. זה היה המחסום האולטימטיבי. אותו, האמינו כולם, לא יוכל החמאס לפרוץ. כל כך גדולה הייתה האמונה בחומה, שבלונים שהיו אמורים לדווח על אירועים בגבול – הוזנחו, והצבא העביר גדודים שלמים מעוטף עזה ליו"ש, וזלזל בכיתות הכוננות ביישובי העוטף. כשכונסה ישיבה מיוחדת עם מפקד פיקוד דרום וראש אמ"ן ערב ההתקפה, הם דחו את הישיבה לבוקר, במחשבה שהדבר לא ממש דחוף;
ג. גבורה והצלה
- לחלק את הדפים עם שני הסיפורים לכל אחד.
- קריאה בקול רם את הסיפור של ניר גונטז.
- האם יש משהו מיוחד בסיפור הזה?
החשיבה ההגיונית של ניר, במצב של בלבול וחוסר הגיון. מהפרטים המעטים שהיו לו, הוא הרכיב תמונה נכונה, ולפיה הנחה את בנו לפעול – והציל אותו. התגובה הטבעית של מי שהיה במטע היתה- לברוח; וזה מה שהביא לרציחתם.
ההיגיון של ניר אמר: להישאר, ולא לזוז; וזה מה שהציל את בנו.
המאמץ הגדול וההסתכנות הכרוכים בהצלת הבן.
– הנכונות המיידית של יאיר גולן להציל את הבן, מבלי שהכיר קודם אותו או את ניר.
הסיפור השני: מלחמת הגבורה בבסיס לייד זיקים
קריאת הסיפור בקול.
הסיפור הוא מעניין וחשוב. אבל הוא בא אחרי קריאה מאותו הסוג. כדאי לראות לפי קשב החניכים, אם הם מוכנים לשמוע אותו או את חלקו, ולספר בעל פה את החלק החסר.
* מה המיוחד בסיפור הזה?
– גם כאן – תפיסה מהירה מאוד של המצב, ותגובה מיידית
– לחימה באומץ רב, תוך סיכון גדול מאוד. הם ידעו מי עומד מולם, ולא היססו לרגע; וכך הצילו 90 טירונים, ועצרו את מתקפת המחבלים.
הקרב בבסיס זיקים
ד. החטופים
שלושה סרטונים:
- איך את/ אתה מרגישים כשרואים את הסרטונים?
- מה הדבר הכי קשה בשביל בני המשפחה של החטוף?
- תוכלו לדמיין את הרגשת החטופים?
- ביידן הגיע לארץ. אתם זוכרים את פגישתו עם החטופים?
ה. ההתגייסות העממית
השיר של אריאל הורוביץ:
כמו רקפות בין הסלעים
- מי הם הרקפות שבין הסלעים?
- דיון.
- היום נדבר על הרקפות שבין הסלעים, במבט רחב יותר. כל אחד יספר על נתינה שלו או של משפחתו בתקופת המלחמה. אפשר גם על נתינה של אחרים.
קטעים על איכפתיות ונתינה
* ממה נובעת הנתינה של האנשים?
* דיון.
– מאהבת המדינה
– מאכפתיות
– מאהבת צה"ל
– זו אמירת תודה וחיזוק
* אתם מכירים את האמירה על הדברים המנחים את החברה הישראלית?
– כסף, כוח וכבוד.
* מי אמר אותם?
– מיקי זוהר, שר של הליכוד.
* איך זה מסתדר עם מה ששמענו וקראנו עכשיו?
* דיון.
– זה לא מסתדר. דברי מיקי זוהר מתארים אנוכיות: כל אחד דואג לעצמו. מה שתיארנו כאן הוא איכפתיות עצומה על הכלל.
* איך אפשר להסביר זאת?
– שתי דרכי ההתנהגות קיימות בחברה; אבל עד המלחמה, ההשקפה של מיקי זוהר שלטה. ההשקפה השנייה לא נעלמה, אבל הייתה נסתרת. המלחמה והרגשות שעוררה "הוציאו אותה לאור".
ו. מיהו החמאס?
* מיהו החמאס? מה מטרתו? כיצד הגיע לשלטון בעזה?
* דיון.
– זהו ארגון טרור דתי קיצוני, שמטרתו – השמדת מדינת ישראל. הוא זכה בבחירות, אבל הרשות הפלסטינית לא איפשרה לו לעלות לשלטון. בתגובה, הוא ביצע הפיכה, תפס את השלטון בכוח, ורצח מאות מאנשי הרשות באכזריות. הוא שולט על ידי הטלת פחד וטרור. הוא הוכרז על ידי המערב כאירגון טרור, ורוב מדינות ערב חוששות ממנו ואוסרות על קיומו.
עדויות של אנשי חמאס שנשבו בידי ישראל
להראות את הסרטון
לדלג על הקטע הראשון (שאלות טכניות). להתחיל בחקירה עצמה.
- מה למדתם מהתשובות של אנשי החמאס?
- היחס לקוראן: הם מאמינים בקוראן?
- כן; אבל עשו ההיפך ממה שהנביא (מוחמד) אמר.
- האם הרגשתם צער/אשמה בקולם?
- לא היה צער.
- מה הובטח למי שיביא שבוי?
- 10,000 דולר, ובית.
והנה סרטון על אדם שהחליט לנטוש את החמאס:
https://youtu.be/xPdq8UtNgF4?t=21
* איך התרשמתם מהסרטון?
* דיון.
– האיש הזה, אלי משעב, שלא כמו אנשי חמאס אחרים, חושב בעצמו, ושואל את עצמו שאלות. הוא איננו מקבל את היחס הלא אנושי של החמאס. איננו יודעים כיצד הצליח לברוח מהחמאס; אבל זה ודאי לא היה קל, ודרש הרבה אומץ. החמאס ודאי לא נהנה מהסרטון הזה.
כולם חמאס?
* מעשי הרצח וההתעללות האכזריים ביישובי עוטף עזה עוררו פחד וסלידה ושנאה קשים ביותר. האמירה "כולם אותו דבר", כלומר: כל הערבים – כמו החמאס.
מה דעתכם?
* דיון.
-ההתקפה של החמאס הייתה אירוע נורא, מכל בחינה; והיא שיקפה את פרצופו של החמאס. צריך לקוות שצה"ל ישמיד, אם לא את הכול, אז את רוב-רובה של הכנופייה הרצחנית הזאת. אבל הערבים אינם זהים לחמאס. אנואר סדאת לא היה כזה; וגם המלך חוסיין לא; וגם לא האמירתים, ולא מרוקו, לשם יוצאים כל שנה טיולים מישראל; ובוודאי לא – ערביי ישראל. לא רק שהשקפה מכלילה כזאת איננה אמת; היא גם מייצרת פחד ושנאה, והופכת את הסכסוך בינינו לנצחי ולחסר פתרון. הטבח בעוטף עזה גרם לנסיגה קשה של התיקווה לשלום; אבל לא כיבה את הניצוץ. וככל שהמצב יירגע, כך יהיה צורך להמשיך בתהליך ההידברות עם הצד השני.
ז. פצצת אטום על עזה?
* האם שמעתם על הרעיון להטיל פצצת אטום על עזה? איך זה נראה לכם?
* דיון.
* ציטוט: הארץ, 11.23.
"שר המורשת עמיחי אליהו אמר אתמול כי הטלת פצצת אטום על רצועת עזה היא "דרך אחת" להיאבק בחמאס. כשנשאל אם צעד כזה מתחשב בחיי כ-240 חטופים בעזה, השיב אליהו: "במלחמה אנחנו משלמים מחירים. למה החיים של החטופים, שאני מאוד רוצה שישחררו אותם, יותר חשובים מהחיים של החיילים או החיים של אנשים שיירצחו אחר כך?"
* מה הוא אומר למעשה?
– שכל מי שישנו בעזה, דינו מוות
– שמותר למדינה להשתמש בנשק אטומי
– שאם החטופים ייהרגו, זה מחיר שאולי שווה לשלמו. הם לא היחידים שחשובים.
– משהו שכנראה לא חשב עליו הוא הפגיעה האפשרית ביישובים ישראלים קרובים לעזה, מקרינה רדיו אקטיבית.
* דיון.
– האם מישהו השתמש אי פעם בנשק אטומי?
* דיון.
– כן. ב-1945, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, יפאן עוד המשיכה להילחם. ארצות הברית, כאזהרה וכהדגמה מה נשק כזה יכול לעשות, הטילה על יפאן שתי פצצות אטום: האחת על הירושימה, והשנייה על נגסאקי. התוצאה בהרושימה: כ-100,000 הרוגים, המוני פצועים, ורבים שספגו קרינה רדיואקטיבית, והמשיכו למות בייסורים במשך עשרות שנים.
במשך השנים הוסכם לאסור את השימוש בנשק גרעיני, וזה מקויים עד היום.
האמירה של אליהו נמחקה על ידו מאוחר יותר; אבל כשדברים כאלה נאמרים, הם אינם נשכחים.
ח. היום שאחרי
על הקיר – מפה גדולה של ישראל והשטחים ( הגדה ועזה), עם סימון של הקו הירוק (הגבול שהיה עד מלחמת ששת הימים).
לכתוב על הלוח: היום שאחרי
- למה נועדה ההתקפה על עזה?
- דיון.
- המנחה: אנו מתקרבים ליום שאחרי המלחמה.
- מה לדעתכם ישראל צריכה לעשות?
אפשרויות:
1 . לחזור למצב שהיה לפני המלחמה
2. לפעול להקמת מדינה פלסטינית עצמאית שתכלול את השטחים (יהודה, שומרון ועזה)
3. לפעול להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגדה, ולהשאיר את רצועת עזה תחת שלטון ישראלי
* דיון.
– קריאת הקטע של צבי בראל. לכל אחד דף עם הקטע.
צבי בראל: המשבר ההומניטרי ברצועה (קטע)
הארץ, 10.10.23
מה התוכנית של ארצות הברית? (בלינקן)
– להקים מדינה פלסטינית עצמאית בשטחי הגדה ורצועת עזה.
* מה הסיכוי שתוכנית כזאת תתקבל על ידי ממשלת ישראל?
– סיכוי טוב; בתנאי שממשלת ישראל תוחלף.
* האם קרה בעבר שארה"ב תיווכה בין ישראל למדינות ערב?
– כן. הנרי קיסינג'ר היה אז שר החוץ של ארצות הברית, והשקיע בכך את כל מרצו. אנואר סדאת היה נשיא מצרים, ומנחם בגין- ראש ממשלת ישראל. בשני הצדדים היו חששות והתנגדות, אבל המנהיגים התגברו על כך. ישראל החזירה את כל חצי האי סיני, שהפך לשטח מפורז, ומצרים הכירה בישראל. היום, אין איש שיטען נגד המהלך החשוב הזה.
* מה עמדת ארצות הברית לגבי מחנה הפליטים הענק שנוצר בדרום הרצועה?
– הם יחזרו לביתם שחרב, ויבנו אותו מחדש בעזרת ארה"ב, ערב הסעודית , קטאר ומדינות המפרץ.
* ומה יקרה למתנחלים?
– רוב ההתנחלויות יפורקו, ולא יוקמו התנחלויות חדשות. המרכזים העירוניים הגדולים, הצמודים לקו הירוק, יישארו, וישראל תפצה את הפלסטינים על השטח שנלקח מהם.
* דיון.
– האם מסירת השטחים לפלסטינים לא תפגע בביטחון ישראל?
– תהיה פגיעה מסויימת. יהיה צורך ללוות זאת בתנאים מסויימים, כמו פיקוח. אבל היתרון יהיה גדול מאוד: נשתחרר משליטה דורסנית במיליוני פלסטינים מדוכאים ושונאים – שליטה שמשפיעה קשות על החברה הישראלית; ונימנע ממכות-נגד, שצפויות ומתרחשות אפילו עכשיו. המכות האלה גדלות, וצפויות לגדול עוד: בשנת 2022 נהרגו בישראל ובשטחים 31 ישראלים. בשנת 2023 , מינואר עד 8 בנובמבר, נהרגו 38; והמספר צפוי לגדול עד סוף השנה.
הדוגמה שצריך ללמוד ממנה היא המלחמה באיזור הביטחון בלבנון. אחרי מלחמת לבנון, ב-1985, השאירה ישראל צבא במה שנקרא "איזור הביטחון" בלבנון. חיזבאללה תקף את המוצבים הישראלים, ובמשך כ-20 שנה נהרגו שם 414 חיילים ישראלים, עד שבאה תנועת "ארבע אימהות" והפכה על פיה את צורת המחשבה. איזור הביטחון הפך מהכרח הגנתי- למעמסה כבדה, וצה"ל יצא מלבנון. אסור שדבר כזה יקרה לנו שוב – בשטחים.
נימוק נוסף, וחשוב, הוא הביקורת הגוברת בעולם על המשך הכיבוש בשטחים. ישראל היא המדינה היחידה במערב השולטת בעם אחר.
אנו חייבים לעשות שינוי מחשבתי, כמו שעשו "ארבע אימהות", ולוותר על השטחים – לטובתנו.