מרד בר כוכבא: האם נכון היה למרוד?
המטרות:
- ביקורת על המרד. האם מותר היה לפתוח במרד שאין לו סיכוי?
- האם אפשר להוציא מסקנות מהמרד, לגבי מה שקורה היום?
א.פתיחה
- מה אתם יודעים על מרד בר כוכבא?
- מי היה האיש?
- נגד מי היה המרד?
- מה היה סוף המרד?
- להוסיף על דברי החניכים.
- השיר: "איש היה בישראל":
לחלק את המילים לכל אחד.
להשמיע את השיר:
https://www.youtube.com/watch?v=5_1phVtiVVQ
מה היה יחסו של כותב השיר (לוין קיפניס) לבר כוכבא ולמרד?
יחס מאוד אוהד.
מה מהשיר-אמת?
-היה בר כוכבא, והיה מרד. כל השאר- אגדה יפה, שנגמרת טוב. וכך, ילדי ישראל לדורותיהם התחנכו והזדהו עם אגדה, לא עם מה שקרה באמת.
איך באמת נגמר מרד בר כוכבא?
-בר כוכבא נהרג-לא ידוע איך ומתי. המרד דוכא באכזריות. מאות אלפים נהרגו, ורבים עזבו את הארץ. רבים נלקחו לעבדים, ואיבדו את הקשר עם העם היהודי. ארץ ישראל הפסיקה להיות המרכז של העם היהודי. אצל רבים התעוררה השאלה, האם אלוהים באמת דואג ומגן על היהודים מפני שונאיהם.
אנו יודעים מעט מאוד על מה שקרה במרד.על מרד המכבים, למשל, אנו יודעים הרבה יותר (שמות האחים ומתתיהו; כיצד החל המרד; היכן היו הקרבות הגדולים; וכו').
למה הידע שלנו כל כך מועט? האם מישהו רצה בכוונה להשכיח את המרד הזה?
-כן. המרד גרם לאכזבה נוראה, ולייאוש. הכאב היה עצום, וזה יכול היה לפגוע קשה באמונה. ההנהגה, החכמים, רצו להשכיח את מה שקרה, ולא נתנו למרד מקום בזיכרון הלאומי.
ב המרד
מרד בשלטון הוא דבר מסוכן. הוא יכול להצליח, כמו מרד המכבים; אך יכול גם להיכשל.
ארבעה חניכים יספרו על שני היבטים של המרד:
- כדי להגדיל את האותיות של הקטעים שלמטה לחץ עם העכבר על הקטע שאתה רוצה.
1.מדוע פרץ המרד?
לפי "ממדינת המקדש לעם הספר"
מאת דוד שחר
הוצאת "רכס".
2.תוצאות המרד:
לפי "ממדינת המקדש לעם הספר"
מאת ד"ר קציעה אביאלי טביביאן
הוצאת מט"ח.
2008 עמוד 101 כל הזכויות שמורות למט"ח
דיון: האם הייתה הצדקה למרד?
שני מצדדים מול שני שוללים. שני הצדדים יקראו קודם את הדף של "הגורמים למרד", ואת הדף של "תוצאות חמורות למרד".כולם יקראו את הדף של "הערכתו ההיסטורית של מרד בר כוכבא".
- כיסא ריק לדעה מהקהל.
- אחרי כמה דקות-פתיחת הדיון לכולם.
- האם יכול היה המרד להצליח?
- חד משמעית- לא. היהודים היו מיעוט קטן באימפריה (כ-7%), והצבא הרומאי היה חזק בהרבה מצבאו של בר כוכבא. אחד החכמים היהודים, יהושע בן חנניה, תיאר את יחסי הכוחות בין רומא ליהודים כיחס שבין אריה לציפור (יהושפט הרכבי: "חזון, לא פנטסיה", עמ'95).
אם כך, מדוע האמינו המנהיגים בכוחם להביס את הרומאים?
- משום שהם סירבו להכיר ביחסי הכוחות האמיתיים. במשוואה שלהם, הגורם המכריע היה אלוהים; ורבי עקיבא, גדול החכמים של התקופה, הכריז על בר כוכבא כעל המשיח. בתפיסה כזאת, לא הייתה חשיבות למספר החיילים ולמשאבים, שהרי אלוהים הוא כל יכול. כך חדרה האמונה אל תוך המציאות וכפתה את עצמה עליה.
בין החכמים היהודים, היו שהבינו שזהו מתכון לאסון. כשהכריז רבי עקיבא על בר כוכבא כמשיח, אמר לו רבי יוחנן בן תורתא: "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד אינו בא". אבל רבי עקיבא לא הקשיב; והתוצאות היו נוראות.
מקרה הפוך קרה אחרי כיבוש סיני על ידי ישראל ב-1956: שתי המעצמות הגדולות אז- ארצות הברית וברית המועצות-לחצו על ישראל לסגת, ואף איימו בנקיטת אמצעים, אם יהיה סירוב. המנהיגות הישראלית (בן גוריון), שראייתה לא נתערפלה על ידי כוח עליון, הבינה, ופינתה את סיני.
מאז מרד בר כוכבא עברו קרוב ל-2000 שנה. אבל האמונה שהאל לצידנו, ושהוא יכול להתערב ולשנות את מהלך ההיסטוריה- חזקה מאוד, בחוגים מסויימים. מה יקרה אם בקונסטלציה מסויימת תידרש ישראל לפנות את ההתנחלויות ולעזוב את השטחים?
מכיוון שהנושא הוא חשוב מאוד, אני מציע, אחרי הדיון, לחשוב על הזמנת שני אנשים , שאחד מהם יצדיק את המרד, והשני ישלול אותו. זה יכול להעמיק ולהרחיב את הדיון.
חומר רקע
על מנת להגדיל את התמונה נא ללחוץ על הריבוע: