המבנה:

• שיחה מקדימה
• קריאת הקטע
• שיחה על הקטע

א. שיחה מקדימה: השפלת האחר

לכתוב על הלוח: "השפלה".

• מה זאת השפלה? מה פירוש להשפיל אדם?
  • להציג אותו כנלעג; כנחות; כלא-יוצלח.

* אדם משפיל אדם אחר. למה? הוא נהנה מזה? אם כן- ממה? מהסבל?

• לא; מעצם הפגיעה. הפגיעה הופכת את הנפגע, כביכול, לחלש ונמוך יותר, לעומתנו; כלומר: הופכת אותנו לגבוהים ולחזקים יותר, כביכול.
• מי שפוגע, רוצה כך להתקבל לחברה. ולעתים, הוא משפיל- כי הוא מרגיש שהוא מוכרח להתקבל לחברה.
• יש כאלה שנהנים גם מעצם הסבל של האחר?
• כן.
• איך נקרא אדם כזה?
• סדיסט.
  • מי שמשפיל, מחפש קהל , אנשים שיהיו נוכחים; שיראו וישמעו?

כן: זה מוסיף לו כוח; בונה את המעמד שלו.

* יש בעייה עם צורה כזאת של הנאה?

• זו הנאה שהופכת את האדם הפוגע לרע ולעוין יותר; לפחות בן אדם. הפגיעה איננה רק בנפגע המסויים, אלא בכל מי שנמצא במקום ואיננו מגיב. זו נורמה שהוא מקבל על עצמו, אם איננו מתנגד.
  • יש אנשים שמחפשים במיוחד היכן לפגוע? את הנקודה החלשה?
  • ומה יכולה להיות נקודה חלשה?
• למעשה- כל דבר: בגד; תסרוקת; צבע עור; צורת הגייה של מילים.
  • כלומר: כל אחד הוא פגיע?
• בוודאי; אבל אנו מתרכזים בחלשים במיוחד, כי זה קל יותר.
  • התכונה הזאת של פגיעה באחר והשפלתו, קיימת אצל אנשים מסוימים, או אצל כולם?
• אצל כולם; אבל אצל אנשים מסוימים, היא חזקה יותר.
  • מדוע?
• לעתים, משום שהם עצמם פגיעים יותר; לעתים, משום שהם עברו התעללות והשפלה.
  • אם כך, האם עלינו לקבל זאת כעובדה? כנתון?
• לא; צריך להתמודד עם זה.

* אפשר לפגוע גם בצורה לא ישירה, מאחורי הגב?

• בוודאי. למשל: ברכילות, או בלעג מוסתר.
  • מה גרוע יותר , לדעתכם?

"בפורים הכל מותר!"

• זה נכון?
• יש דברים שאסור לעשות גם בפורים?

למשל:

• לגנוב
• להשחית רכוש
• לפגוע באדם אחר

ב. קריאת הקטע על מומי

ג.שיחה על הקטע:

• מה הביא את מומי לעשות את מה שעשה?
• מומי מכבד את עצמו?
• אתם מכירים את המושג "הלבנת פנים?"
• מה דעתכם על תגובת הבנות? אתם רואים את עצמכם מגיבים כמו הבנות?
• מדוע התגובה של כולם לא הייתה מיידית?
  • היה כאן קושי. באווירה של פורים, עושים גם דברים חריגים; ועד שמבינים שהחריג הזה אינו דומה לאחרים, יכול לקחת זמן.
• לדעתכם, מה שקרה- השפיע על מומי? לימד אותו משהו?
  • כן; ללא ספק. התגובה אומנם באה קצת באיחור, אבל היא הייתה חריפה ובלתי משתמעת לשתי פנים.
• והאחרים- גם הם למדו מזה משהו?
  • כן. בדיעבד, אפשר לומר שהיה לאירוע הזה גם צד חינוכי חשוב.
• איזה ערך חיובי צריך לעמוד כאן, מול ההשפלה? איך כן צריך לנהוג?
  • כבוד לאחר; כיבוד של כל אחד.

* קרה לכם שניסו להשפיל אתכם? מה עשיתם?

הופעתו המחפירה של מומי בפורים

פורים. במעגל צפוף עומדים כ-200 חניכי המוסד *, עוטי תלבושות ומסיכות. במרכז-גלי, המנחה, המציגה ומראיינת את בעלי התחפושות המיוחדות. מאחוריה- התזמורת. המועדון של המוסד מקושט לתפארת. האווירה עליזה ומבודחת, כיאה לקרנבל הגדול. ואז-מומי: חניך י"ב, נמוך, ממושקף. הוא ניצב במרכז המעגל, ובנימה מבודחת מספק על עצמו: כמה שחור, מקומט ומכוער היה כשנולד. הוא עובר לדבר בלגלוג על בנות כיתה י', שגם הן, לדעתו, אינן מועמדות לתחרות מלכת היופי. הקהל-אתו: מבודח, מהנהן בהסכמה. ואז, לפתע, הוא עובר מן הכלל לפרט: "אבל המכוערת מכולן, ללא מתחרות, היא- נועה. היא באמת משהו"…חלק מהקהל עדיין נהנה. יש המוחאים כף, ויש הצוחקים. אבל את בנות כיתתה של נועה זה לא מצחיק כלל. רונה, נרגזת מאוד, מפלסת דרך אל מומי, ודורשת ממנו בצעקות להפסיק. בקהל עוברת רטינה. עוד רגע, ורבים כבר צועקים למומי:"זבל! תפסיק! רד מהבמה!"

מומי עדיין ממשיך במונולוג שלו, עד שמישהו מנתק לו את המיקרופון. אז, סוף סוף, הוא מסתלק.

בחוץ- בנות י', שעזבו במחאה את האולם. ליאת, בצעקות חנוקות מדמעות ומזעם, פונה למחנכת שלה: "למה אתם לא מפסיקים את הדבר הזה? איך אתם נותנים לו לדבר ככה?!" המחנכת, מזועזעת גם היא, אבל בחשש מתגבר, מה עלול לקרות לנועה, שואלת בחדות, לאן נועה נעלמה, ופונה לחפשה.

במועדון, בינתיים, המנחה עוד ממשיכה בדברי הקישור שלה; אבל זה נשמע כמו תקליט שנפסק לו לפתע הזרם: מקרטע ודועך. והקהל, מבולבל, זורם החוצה בתחושת אי-נוחות. הפורים על סף קריסה; והרכז החברתי, ניר, אוסף את כל כוח השכנוע שלו כדי לחזק את מארגני הערב, ולחדש את התנופה. זו, אומנם, מתחדשת לבסוף, ואט-אט חוזר החג למסלולו. ב-4 בבוקר, עם החיסול, כבר אפשר לסכם ולומר שהמסיבה הייתה מוצלחת; אבל בהיסטוריה של המוסד היא תיזכר, אל-נכון, תמיד, בגלל מעשהו המכוער של מומי.

* מוסד חינוכי. כך נקרא בעבר בית הספר התיכון בקיבוצי הקיבוץ הארצי.

• אמנון דנקנר: ההומור של דודי לוי

מוסף הארץ, 12.7.96