האם יש אצלנו משמעת?

המטרה:

• להצביע על משמעת כערך חשוב
• להבדיל בין משמעת מתוך מחשבה, לבין משמעת עיוורת

• מהי משמעת?

שמיעה בקולו של מישהו; קבלת מרות, חובת הציות לסדר ולנוהג הקבועים.

* משמעת היא דבר חשוב?

כן, כי בלי משמעת, אי אפשר ליצור שום דבר. כל שיתוף פעולה בין אנשים, בנוי על משמעת. למשל?

-כניסה לשיעור בזמן

-קבלת רשות דיבור בשיעור

-ניקוי הכיתה

יש משמעת שאנו מקבלים על עצמנו גם בלי לקבל הוראות ממישהו?

למשל:

לעמוד בתור?

לא להפעיל פלאפון, כשזה מפריע לאנשים?

לא לפזר לכלוך במקומות ציבוריים?

לא לעשן לייד אנשים?

* זוהי משמעת פנימית.

יש דברים שחייבים לקבלם, כי מישהו שבידו הסמכות – החליט עליהם? דברים שהם מעבר לוויכוח?

כן. למשל: לקום בבוקר לבית הספר.

* יש גם משמעת שלילית?

-כן: זהו ציות ללא הרהור, ללא מחשבה עצמית.

למשל?

-חייל מקבל פקודה לירות על ילד, ומבצע אותה בלי לשאול שאלות.

• חוסר משמעת בכיתה

* להראות סרטון מהאינטרנט: "בין הצלצולים- ניהול רגשות בכיתה":

בין הצלצוליםון

לא הצלחתי להעתיק את הסרטון. חפש לפי: "בין הצלצולים- ניהול רגשות מול כיתה".

לאחר הצפייה בסרטון:

* חלוקת הכיתה לקבוצות של חמישה.

* שאלות לקבוצה:

-מה דעתכם על התנהגות התלמידים?

-בסקלה של 1-10, איזה ציון הייתם נותנים לתלמידים?

– מה דעתכם על התנהגות המורה?

בסקלה של 1-10, איזה ציון אתם נותנים להתנהגות המורה?

דיון במליאה:

כל קבוצה של 5 מוסרת ומסבירה את דעתה ואת הציונים שנתנה.

* המנחה רושם את הציונים על הלוח.

* התלמידים בכיתה הזאת: מה מותר בעיניהם לתלמיד לעשות בזמן השיעור?

-להתעסק בפלאפונים

-לדבר אחד עם השני

-לסרב להוראת המורה

-לשאול שאלות שאינן שייכות לשיעור

– להעיר הערות שפוגעות במורה

* האם יש כאן כבוד למורה?

* האם יש לתלמידים כבוד לעצמם?

* באיזו מידה זה דומה- או שונה- ממה שקורה בכיתה שלכם.

השאלה של התלמיד על ספר יונה: "למה חשוב ללמוד את זה?"

* מי כאן חושב שחשוב ללמוד תנ"ך?

* מי חושב שלא?

אם יהיו כמה שיהיו בעמדות נוגדות, לבקש שלושה מכל צד להיכנס למעגל, לשבת אחד מול השני, ולהסביר את דעתם. מי שרוצה, יכול להתיישב על כיסא פנוי, ולשאול או להגיב על הדברים, ולחזור למעגל. בשלב שני, הצטרפות כולם למעגל, ודיון.

דעתי:

חשוב ללמד תנ"ך, כי זה חלק חשוב מהמורשת שלנו. ולא רק שלנו: זהו חלק חשוב מהמורשת העולמית. למשל: ההתייחסות המוסרית לדברים, כמו שהיא באה לביטוי בדברי הנביאים או בסיפור על אוריה החיתי. ציירי הרנסאנס אהבו מאוד לצייר ולפסל את התנ"ך. שמעתם או ראיתם את אחת מיצירותיהם?

-למשל: הפסל "דוד", של מיכאלאנג'לו.

אבל צריך להיכנס לעולם הזה, ולהבין את שפתו המיוחדת. זה איננו סיפור קומיקס. מי שמסרב להשקיע בכך, חוסם לעצמו את הדרך לאחד הספרים היפים שנכתבו אי-פעם.