המטרה:
- להבין טוב יותר את תהליך הנישול מהקרקע בשטחים
- לנקוט עמדה
השיעור:
לכתוב על הלוח: "והארץ לא תימכר לצמיתות" ( ויקרא כה, כג).
* מה פירוש האמירה הזאת?
-מי שיש בבעלותו קרקע, מותר לו למכרה, אבל רק עד שנת היובל. זוהי הגנה על בעלי הקרקע הקטנים, כנגד העשירים הגדולים, השואפים לספח לעצמם שטחי קרקע נוספים, ולנשל את בעלי הקרקע הקטנים. תפיסה שוויונית , המגינה על החלשים. אפשר להזכיר כאן את סיפור כרם נבות ואחאב.
עם הציונות והחזרה לארץ, הפסוק הזה אומץ כסיסמה של הקרן הקיימת, שקנתה קרקעות והעבירה אותן לבעלות העם, וכל העם ידע אותה והזדהה איתה.
עארף ג'אבר מגן על אדמתו
הארץ, 26.8.21
המקרה מתואר בכתבה של עמירה הס, כתבת "הארץ" בשטחים.
עמירה הס זכתה בכמה פרסים על עבודתה העיתונאית.
בגלל אורכה, הכתבה מקוצרת, ומלווה קטעי קישור.
אני מציע לחלק את הדפים עם הכתבה לכולם, ולתת לתלמידים שרוצים בכך לקרוא את הקטעים בקול רם.
לאחר מכן, לקיים שיחה מדומיינת בין ג'אבר לבין אישתו, שהתייאשה מההתנכלויות הרבות, ורוצה למכור את האדמה ואת הבית, ולעבור למקום אחר.
שני תלמידים שרוצים בכך, יגלמו את ג'אבר, ושניים אחרים- את אישתו (אפשר לתת לה שם). הוויכוח יתנהל במרכז המעגל, ויוכן כיסא ריק לתלמיד שרוצה להביע דעה או לשאול שאלה. כאשר יסתיימו הטיעונים, ייפתח הדיון לכולם.
* מה דעתכם על הסיפור הזה?
* איפה הצדק, כאן?
-בכל רחבי השטחים יש תהליך של נישול הפלסטינים מאדמתם. זה קורה בצורות שונות: על ידי כריתת אלפי עצים וגפנים; על ידי חסימת המעבר לחלקות הפלסטיניות; על ידי בניית בתים של המתנחלים על אדמות פלסטיניות, ועוד. התהליך הזה מנוגד הן לחוק הישראלי והן לחוק הבינלאומי.
* האם הסיפור הזה וסיפורים דומים יכולים לפגוע בישראל?
– כן, פגיעה קשה:
ע"י פגיעה במוסריות שלנו, כיחידים וכחברה;
ע"י הגברת השנאה של הפלסטינים אלינו;
ע"י הגברת העויינות כלפינו בדעת הקהל העולמית
אחרי החקירה הועברו השניים למעצר במתקן הכליאה הצבאי עציון. ב-24 ביוני הם הובאו לבית משפט צבאי לדיון בהארכת מעצרם. ג'אבר שוחרר בערבות.
ב-5 באוגוסט התקיים הדיון בהארכת המעצר. בסוף הדיון כתב השופט: "אני מורה על שיחרורו של החשוד מיידית וללא כל תנאי."