המטרה:
להבדיל בין ביקורת הורסת לבין ביקורת עניינית שבאה לתקן ולשפר.
השיעור
לכתוב על הלוח: "נדב העצני".
- מי זה?
- דיון
- אחד האידיאולוגים של הימין.
(קטעים ממאמר של רוגל אלפר ב"הארץ", 3.6.24)
נדב העצני פירסם ביום שישי, 31.5, מאמר
ב"ישראל היום", בו קרא, לפי חוק העונשין, להוציא להורג בתלייה ישראלים המפיצים "תבוסתנות" בשעת מלחמה: "ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידה בפני אוייב".
"הבעייה,"מאבחן העצני, "היא בלגיטימציה הניתנת באקדמיה, באולפני הטלוויזיה ובמערכת המשפט, לאלה שקודחים חור בתחתית הספינה המשותפת שלנו". ישראלים המאשימים את ישראל בהרעבה או בגירוש פוגעים "במדינה ובמעשה הציוני כולו", ואילו אנחנו איננו מגיבים.
העצני מאשים את "הארץ" בתעמולה תבוסתנית, וכל שלושת ערוצי הטלוויזיה מואשמים בחתירה תחת המדינה, בבגידה ובסיוע לאוייב בשעת מלחמה.
מה, למשל, אסור לומר בזמן מלחמה?
מאמרו של העצני, כותב רוגל אלפר, איננו חריג.
- מה פירוש "תבוסתנות"?
- הלך רוח של חוסר אמונה בניצחון ואמירות הפוגעות במאמץ המלחמתי.
נברר בינינו מהו מעשה תבוסתני בשעת מלחמה, ומה איננו כזה.
- קבוצות של חמישה.
כל קבוצה תקבל דוגמית אחת של מעשה או אמירה שיכולה להיחשב תבוסתנית, תדון עליה, ותגבש את דעתה: האם זה מעשה תבוסתני?
כדאי שהמנחה והמחנך יהיו זמינים לשאלות של התלמידים, אם ירצו לדעת יותר על הנושא.
בשלב שני, תסביר כל קבוצה את עמדתה, ויהיה דיון.
האם אלה מעשים או אמירות תבוסתניים?
- איתי מק, הארץ, 19.4.24. קטע ממאמר.
"מאז פרוץ המלחמה בעזה, תושבי הרצועה שנעצרו מוחזקים גם במתקן בבסיס הצבאי "שדה תימן", כמעט ללא ביקורת של בתי המשפט, ובלי שמתאפשר לנציגי הצלב האדום לפגוש אותם. "הארץ" דיווח שכמה עצירים מתו, ושחיילים מכים עצירים ומתעללים בהם (הארץ, 4.4). לפני שבוע וחצי פנתה האגודה לזכויות האזרח לפרקליטה הצבאית הראשית, ודרשה לסגור את המתקן לאלתר (מייד), בנימוק שבמקום מתקיימים עינויים."
- לאה ענבל-דור. הארץ,6.1.25
"…לאטימות הלב ולאדישות לנוכח המתחולל ברצועה יש קשר לייבוש שיטתי, מתמשך, של הווייה תרבותית ואנושית (תקציבים לפעולות תרבות).
באחרונה חולקה בין מוסדות התרבות תוספת תקציב ממשרד האוצר למשרד התרבות והספורט. תוספת זו היא בבחינת נדבה עלובה…"
- אריה איתמר. הארץ,2.8.24. קטע.
"התפרצות משולבת של אזרחים וחיילים לתוך מחנות צבא, בהובלת מנהיגים פוליטיים ובהכוונתם, היו בתולדות העמים סימן היכר להתמוטטות וקריסת מערכות כוללת: האזרחית, הצבאית, המשפטית והפוליטית. קריסת מערכות במקרה שלנו היא קריסת החלום הציוני…נעשה ניסיון בוטה להשתלט על האירוע…ולשחרר את החשודים ללא חקירה…"
(ההתפרצות למחנה: כדי למנוע מעצר של חיילים שהתעללו בשבויים פלסטינים).
- יעל ברדה, הארץ, 5.1.25. קטע.
"השלטון הנוכחי הצליח, באמצעות ההפיכה המשטרית והאיוולת של ניהול הסכסוך בכוחנות ובאכזריות, גם ליצור את הסיכון הביטחוני הגדול ביותר למדינה, וגם להמשיך בהפיכה המשטרית בחסות המלחמה."
- הגר שיזף, ליזה רוזובסקי, ג'קי חורי, ניר חסון, יניב קובוביץ. הארץ, 5.12.24.
כותרת לידיעה:
"אחרי שהכחיש את מעצרו, צה"ל הודה שמנהל ביה"ח כמאל עדואן מוחזק בארץ."
- חן מענית, הארץ 13.12.24:
עמית (שופט בבית המשפט העליון):
"יש ניסיון לחתור תחת הרשות השופטת"
- גדעון לוי, הארץ, 6.9.24 .כותרת משנית:
"תושבי זנותא נטשו את כפרם העתיק בדרום הר חברון בתחילת המלחמה מאימת המתנחלים."
עמדתי (אהוד):
מי שחושב, אולי כמו העצני, שאסור בשום פנים להפריע למלחמה, ומי ש"מפריע" דינו תלייה, יכול לראות בכל אחת מהמובאות האלה פגיעה במאמץ המלחמתי. אבל בעשותו כך, הוא פוגע בצורה קשה במשטר הדמוקרטי. פגיעה כזאת עלולה להוביל לחיסול הדמוקרטיה.
יש מעשים שבאמת פוגעים במאמץ המלחמתי. למשל: פרסום של חומר סודי כדי לתקוף יריבים פוליטיים, כמו שעשה פלדשטיין (העוזר של נתניהו), או שיחת טלפון של חייל בלחימה, שבה הוא מציין את מקום הימצאו. אבל אסור בשום אופן להשתמש בתירוץ של מלחמה כדי לפגוע בחופש הדיבור או הכתיבה, כפי שמשתמע מדברי העצני.
העצני טוען שמעשי ההרעבה והגירוש מכשילים את המאמץ המלחמתי. אבל אם ייאסר פרסום כזה, זו תהיה הסתרה של פשע מלחמה. ואז, לא רק שנהפוך לפושעים; זה יפגע גם במאמץ המלחמתי שלנו. היום, במדינות לא מעטות, כבר יש צווי מעצר על חיילים ישראלים, בגלל מעשים שעשו במלחמה.