תקציר:
מועדון מנע כניסה מנכה, בטענה שזה מוריד את ערכו של המועדון.
העלאת טיעונים בעד ונגד, ופתיחת הדיון לקהל.
קריאת הכתבה בשלמותה.
המטרה:
לחדד ולבסס את העיקרון, שלנכים זכות שווה לשהות במועדונים.
המסגרת:
כיתה
הזמן:
כ-25 דקות.
השיעור:
- לקרוא בכיתה את הקטע הראשון ( נפתח ב"שמסיאן").
הערה:
על פניו, נראה שאין כאן מקום לדיון, ומוסכם על הכל שיש להעניק לנכים זכויות שוות. אבל מסתבר שבמציאות אין זה כך, והנקודה הזאת , כמו רבות אחרות, איננה מובנת מאליה. לכן, כדי לעורר מחשבה ודיון, צריך להעלות ולנמק את הדעה המנוגדת, ורק אז –להגיע להסכמה.
הארץ,13.1.99:
מועדון מונע כניסה מנכה
שמסיאן, אלמנה ואם לשניים, נהגה לבקר במועדון "גני רוזמרי", אולם בתחילת דצמבר 96' כשביקשה להיכנס עם חבר למועדון, מנע ממנה השוער את הכניסה. השוער הציע לחבר להיכנס, אולם מנע את כניסתה של שמסיאן, בטענה שמנהלי המקום אינם מתירים להכניס אליו נכים.
לדרישת החבר הגיע למקום בעלי המועדון, אמין (בני) ארץ קדושה, ואמר לשמסיאן כי אסור לה להיכנס, והוסיף: "אם תרדי מכיסא הגלגלים תוכלי להיכנס."
חודשיים אחר כך, כשביקשה שמסיאן להיכנס שוב למועדון, נאסרה כניסתה והקופאית, שהציגה את עצמה כנציגת ההנהלה, אמרה: "לנכים יש מקום מיוחד שבאים שמה נכים… אם מביאים פה נכים אז כנראה המקום כבר ירד." הדברים הוקלטן על ידי כתב גל"צ שהתלווה לשמסיאן.
- שני מתנדבים:
– שניים שמגינים על זכותה של שמסיאן להיכנס למועדון
– שניים שמגינים על זכותו של בעל המועדון למנוע את כניסתה.
– כיסא פנוי למי מהקהל שרוצה להשמיע את דעתו.
- פתיחת הדיון לכולם.
- לדעתכם, למי שהיה במועדון, הייתה אפשרות להגיב? כיצד?
- קריאת הידיעה השלמה .
40.000 פיצויים לנכה שלא הורשתה להיכנס למועדון פנויים-פנויות
מאת ליאורה קפלן
בית משפט השלום בתל אביב פסק אתמול כי בתיה שמסיאן, נכה הנזקקת לכיסא גלגלים, תקבל פיצויים בסך 40 אלף שקל מבעלי "גני רוזמרי"- מועדון לילה ומסעדה ביפו, שאסר עליה להיכנס לערב פנויים – פנויות במועדון.
בכתב התביעה שהגישה באמצעות עו"ד עקיבא נוף, כתבה שמסיאן: "מניעת כניסתי למקום בו נפגשים פנויים ופנויות, בגין היותי נכה, הביאה אותי לדכדוך עמוק, גרמה לי צער וסבל רב, פגעה ברגשותיי, החלישה את רצוני ואת כוח ההתמודדות שלי במאמץ לתפקד תוך התגברות והמעטת נזק המוגבלות שלי."
חוות דעת של הפסיכולוג שאול נבון, מנהל השירות לפסיכולוגיה שיקומית ליד ביה"ח איכילוב, אשר הוגשה מטעם התובעת לבית המשפט, קבעה כי האירוע הטראומטי גרם לשמסין נזק נפשי ממשי.
נבון כתב כי "עד האירוע היא חיה בשלום עם עצמה ועם נכותה, שאליה כבר הסתגלה. מאז האירוע היא מרבה בבכי, מפוחדת ביציאתה מן הבית,, מתביישת בנכותה וחוששת ביציאה למקומות בילוי, שמא יגיבו אליה בדחייה ואיסור כניסה בשל נכותה והיותה רתוקה לכיסא גלגלים."
בפסק הדין, קבעה השופטת דליה מארק הורנצ'יק, כי דברי השוער והקופאית לתובעת בנוכחות חבריה ובאוזני כל אלה שבאו ויצאו בפתח המועדון מהווים לשון הרע. עוד נכתב כי עיקרון השוויון מחייב הטלת אחריות ברשלנות של בתי עסק פרטיים על פי אותן אמות מידה כמו על הפרט עצמו. על מועדון לילה לתת שירותים לכל אדם ולכל אדם עם מגבלות, תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו ותוך הקפדה על פרטיותו.
תביעתה של שמסיאן התקבלה במלואה, והנתבעים ישלמו לה 40 אלף שקל פיצויים בגין נזקיה וכן הוצאות משפט בגובה 10.000 שקל.