המטרה:
לבחון את היחסים בין יהודים לערבים בישראל, ולהציע דרכים לתיקון ולהתקדמות.
השיעור
1.עימותים קשים
במאי 2021 פרצו עימותים קשים בין יהודים וערבים במקומות שונים בארץ.
שריפות, יריות, מעשי ביזה, מעשי לינץ' וגלים של שנאה משני הצדדים.
* מה קרה, ומדוע קרה?
* דיון. מה הרגשת כששמעת או קראת על הפרעות האלה?
* האם מישהו כאן ראה את אחד המקרים האלה?
* אחת הסיבות העיקריות הייתה הפריצה של המשטרה למסגד אל אקצה בירושלים. מדוע זה הלהיט כל כך את האווירה?
* דיון.
ראשית, מקובל שבמקום קדוש לא מנהלים מלחמות.
שנית, אל אקצה הוא מקום קדוש במיוחד למוסלמים: זהו המסגד השלישי בחשיבותו לאיסלאם.
גם בעבר, כאשר היו עימותים על הר הבית, הם הדהדו בכל העולם המוסלמי, ועוררו גלי זעם (המגנומטרים). יש מקומות שהם מחוץ לתחום, וחייבים להישאר כך.
* סיבה נוספת הייתה התוכנית לסלק מבתיהן משפחות ערביות שגרות בבתים אלה כבר עשרות שנים, והאיום להמשיך ולעקור עוד משפחות רבות אחרות, ללא פיצוי ובלי לספק מגורים חלופיים. לתוך זה נכנס החמאס, ושיגר אלפי רקטות אל ערי וכפרי ישראל.
* נצפה עכשיו בכמה סרטונים הממחישים את מה שקרה.
עימותים בין יהודים לערבים בצומת אשקלון
כדאי להראות כמה מהסרטונים שבדף זה. זה נותן תמונה רחבה של מה שקרה.
* איך נראים לכם האנשים בסרטונים אלה?
* דיון.
* דעתי: הם נראים כמו באקסטזה של טירוף. במצב כזה, הם מסוגלים גם לרצח.
- הרקע
* מה לדעתכם הסיבות למה שקרה?
* דיון.
במהלך הדיון, או בסיומו- קריאת מאמרו של יובל אזולאי:
אינטרנט: "עיר מלחמה: חבית הנפץ של לוד התפוצצה"
יובל אזולאי, כלכליסט, 12.5.21.
המאמר- בכמה קיצורים ושינויי מילים.
לכל אחד- דף עם המאמר.
ברקע המהומות עומדים קיפוח והזנחה.
תוצאות המהומות בלוד ניכרו היום בכל מקום: רכבים שהועלו באש, זגוגיות מנותצות, רכוש ציבורי שהושחת בידי המתפרעים, בתי כנסת שרופים וצמיגים שהועלו באש ברחבי העיר.
לאחר שבעיריית לוד הבינו שהמצב יצא משליטה, הוחלט על מצב חירום מיוחד, תוך הזרמת כוחות גדולים של משמר הגבול. ראש העיר, יאיר רביבו, תיאר את מה שקורה כמלחמת אזרחים, והיפנה את ביקורתו למשטרה ולראש הממשלה נתניהו. נתניהו הגיע לפנות בוקר והכריז על פעולות נמרצות לעצירת האנרכיה. זמן קצר אחר כך פגעה רקטה בכפר הסמוך והבלתי מוכר, *דהמשה, והרגה גבר בן 40 וביתו בת השבע. תושבים בכפר אמרו שעל מיגון נגד רקטות הם יכולים רק לחלום, כמו שהם יכולים לחלום על כביש סלול, על מדרכה, או על שירותים בסיסיים כמו פינוי אשפה.
————————————
* כפרים הלא מוכרים בנגב בצל המדיניות הממשלתית
מצב הכפרים הערבים הבדווים בנגב הוא תוצאה של אפליה מתמשכת בתחום, המשפיעה על כל תחומי החיים של האוכלוסייה. המדינה מסרבת להסדיר את הכפרים הבדווים הלא מוכרים, מסרבת לחשוף את מדיניות התכנון ביחס אליהם, ומותירה גם את היישובים שכבר הוכרו בעוני וללא תשתיות.
( מתוך האינטרנט)
—————————————————————
תושבים ערבים בלוד תיארו את המהומות בערים המעורבות כפיצוץ של אדי דלק שנוצרו במשך שנים רבות של הזנחה, אפלייה וקיפוח. בשבועות האחרונים נוספו לכך המשבר בשכונת שייח ג'ראח בירושלים , המחסומים שהציבה המשטרה בשער שכם, והעימותים בהר הבית. ואת כל זה ניצל החמאס כדי להדליק אש גדולה בקרב ערביי ישראל.
אבו דייה, תושב לוד: "הנורות האדומות דלקו כבר הרבה זמן, עם האלימות המשתוללת בחברה הערבית. מה, מישהו חשב שזה ייגמר רק בקרבות בין ערבים ולא יעבור מהמישור הפלילי למישור הלאומני? ועכשיו קיבלנו כאן אינתיפאדה…מי שעצם עין מההשתוללות הפלילית בחברה הערבית ולא נקף אצבע מקבל אותה עכשיו, אחרי שעברה מוטציה להשתוללות לאומנית. למה השוטרים שלכם צריכים להיכנס לאל אקצה? כל זה בשביל לשמור על נתניהו, כדי שיוכל לחמוק מהמשפט שלו ולהישאר בשלטון."
אבו דייה גר באחת השכונות הקשות של ערביי ישראל. קירות הבית שלו והגג עשויים מפח מתכת, שטחו 70 מ"ר ומתגוררות בו 12 נפשות. "אם ארחיב את הבית, אקבל צו הריסה. אבל המתנחלים שהתחילו למלא את העיר מקבלים פה הכל. מקבלים בתים, מקבלים כל מה שהם רוצים," הוא אומר.
"המתנחלים" שעליהם מדבר אבו דייה הם אנשי הגרעין התורני שהחלו לגור בלוד כבר לפני כ-15 שנה , כשמטרתם- ייהוד העיר. לזה נוספו גם שיקולים של מגורים בדירות זולות, קרבה למרכז הארץ, חינוך טוב וחיי קהילה נוחים. בני הגרעין, המשתייך לציונות הדתית, פרושים בארבעה ריכוזים בעיר.
תושבים ערבים רואים בהתבססות הזאת הכנסת אצבע בעין. "היהודים מקבלים פה הכל ולצעירים שלנו אין עבודה, אין לימודים ואין דירות. אתם מתפלאים למה יש מהומות?- כי אין להם מה להפסיד."
בין השכונה לעיר מפרידות שמונה מסילות ברזל. צליחת הקטע הזה, שרוחבו 40 מטר, הוא בחזקת הימור מסוכן. "בעבר אנשים נדרסו כאן על ימין ועל שמאל על ידי רכבות," אומר תושב ותיק. הפתרון המתוכנן: גשר או מנהרה; אבל הוא לא יצא לפועל, למרות שהתוכניות קיימות כבר 20 שנה.
- דרכים לשיפור המצב
ראינו כאן תמונה מאוד עגומה. האם יש סיכוי לשינוי המצב?
* דיון.
* כיצד אפשר לשפר ?
* דיון.
* דעתי:
-פעולות להשוואת התנאים:
– יצירת מקורות תעסוקה לערבים
– שיפור מערכת הכבישים במגזר הערבי
– הסרת המחסומים בבנייה במגזר הערבי. הרחבת שטחי הבנייה; הקמת כפרים וערים חדשות (בכל שנות קיום המדינה לא הוקם יישוב ערבי חדש, חוץ מכמה ערי בדואים); השוואת התנאים בבתי הספר; פעולה לעקירת האפלייה בכל התחומים; הפסקת הפעולות לגירוש ערבים מהערים המעורבות, ותמיכה כספית ממשלתית במשפחות שאינן יכולות לעמוד בתנאי התשלום של שכר דירה; חידוש המפגשים המשותפים בין בתי ספר יהודיים וערבים.
את הדוגמה היפה לשינוי נותנים בתי החולים וקופות החולים, שם הערבים מתקבלים כשווים.
ב. מפגש בין בית ספר יהודי וערבי
זוהי דרך חשובה להורדת מתחים ולסילוק סטריוטיפים; אבל אני מציע ללכת בזהירות, ולבדוק כל הזמן מה קורה מתחת לפני השטח. המאורעות האחרונים השאירו אחריהם לא מעט התנגדויות וחששות, גם אצל המבוגרים; ובאלה כדאי לטפל בזהירות. רצוי מאוד לקיים מפגש מקדים של שני הצוותים, כדי לראות שוב אנשים, לא הכללות, בצד השני. כדאי להפגיש גם שתי קבוצות של חניכים, שלהם ושלנו, ולקיים שיחה עניינית, כהכנה למפגש הגדול. את השיחה ינחה מנחה בעל ניסיון.
במפגש הגדול, כדאי לקיים שיחות בקבוצות מעורבות קטנות, עם מנחים בעלי ניסיון, ולפתוח בהיכרות. כל אחד יספר על דבר שהוא אוהב לעשות, ועל משהו שבית הספר נתן לו. אחר כך, בזוגות מעורבים, ינסה כל זוג למצוא משהו שמשותף לשניהם. לאחר מכן, אפשר לשחק כמה משחקי חדר, כמו "מלך התנועות". את המפגש יסכם אירוע ספורט לא תחרותי