המטרה: מול התפיסה של הזדהות עם המדינה בכל מחיר, להציב את התפיסה של חיי האדם החד–פעמיים, שאין ערוך להם.
השיעור:
השבי וההתאבדות של אילן
* לכתוב על הלוח את השם אורי אילן.
* מי זה?
* השערות. הסיכוי הוא שאיש לא ידע. לספר.
אורי אילן היה בן קיבוץ גן שמואל, בנה של חברת הכנסת פייגה אילנית. בצבא, הוא יצא עם חוליה בת חמישה חיילים כדי להחליף סוללה במתקן האזנה בסוריה. הם נתפסו ועונו קשה במשך 35 ימים, ולאורי אמרו הסורים שכל חבריו כבר אינם בחיים. למעשה, הם היו בחיים, וסיפרו לסורים את מה שרצו לדעת.
אירגונים בינלאומיים הציעו לפייגה אילנית, אימו של אורי, לפעול לשיחרורו, בשל היותה חברת כנסת מטעם מפ"ם. היא הסכימה, בתנאי שהשיחרור יהיה "לא לבד. אורי ישוחרר עם כולם."
סרטון
אורי התאבד, והשאיר על גופו פתק בו כתב: "לא בגדתי".
בהלווייה אמר הרמטכ"ל, בין השאר: "החייל בן ה-19, אורי אילן, נשא על גופו הצעיר ובכוח רצונו הנחוש את משימת הביטחון של עמו, עד אשר הגיע לגבול יכולתו, ואז גבר רצונו על גופו. על גווייתו הקרה, החוזרת למולדת, הייתה פתקה, ובה זעקתו האחרונה: "לא בגדתי".
דגל הצבא מורכן לפניך– החייל העברי אורי אילן".
מעשהו של אילן, שהעדיף את המוות על גילוי סודות צבאיים, והמילים "לא בגדתי", הפכו לסמל ולמופת. המשורר נתן אלתרמן כתב בשירו על כך, בין השאר:
מן הגבול הצפוני על כפיים הובא
מן הקרב שערך לבדו קבל אל.*
בין עזי לוחמים ויודעי אהבה
לו את שמו תזכרי, ישראל.
* קבל: מול; לעיני
לחבריו של אורי, שחזרו מן השבי, התייחסה דעת הקהל כאל מי שבגדו.
הדילמה
* חלוקה לקבוצות של חמישה.
* כתיבת השאלה על הלוח והצגתה לדיון בקבוצות:
האם עדיפה התאבדות על גילוי סודות צבאיים?
* בכל קבוצה, תלמיד אחד ירשום את הדעות שהובעו.
בסוף, תיערך הצבעה בכל קבוצה.
* דיון של כולם. כל קבוצה תמסור את דעת חבריה, ואת הנימוקים.
*דיון.
* דעתי:
ההשקפה שהמדינה עדיפה על הפרט, ושלמענה צריך גם להתאבד, איננה נכונה. כל פרט הוא יחיד ומיוחד, ואסור להציב את מסירת הנפש כאידיאל. במלחמת יום כיפור נלקחו עשרות חיילים ישראלים בשבי על ידי המצרים, ורובם הגדול סיפרו למצרים את מה שהם יודעים. גם ההשקפה שמסירת ידיעות היא בגידה– השתנתה. כיום, לא רק שאין זו הדעה המקובלת, אלא שברור שעל ידי עינויים, אפשר לחלץ כל דבר מהמעונים. מעשהו של אילן היה מעשה גבורה, אבל אין להציג זאת כאידיאל, ואסור לראות את מי שלא נהג כך כפחדן או כבוגד.