המטרה:
- לברר מהו חופש דיבור, וכמה היבטים שלו
- להבין את סיפורו של ברוכין, ולנקוט עמדה כלפי פיטוריו.
- חופש הביטוי
* לכתוב על הלוח: "חופש הביטוי."
* מה זה?
-החופש של כל אדם לבטא את דעותיו בעל פה או בכתב, בכל מקום.
וולטיר, פילוסוף צרפתי אמר בהקשר זה: "אני מתנגד לכל מילה שלך, אבל איהרג על זכותך לומר את דבריך".
* מדוע הזכות הזו חשובה כל כך?
-כי חופש הביטוי מקדם את האנושות בכל שטח, וכשהוא איננו, משתלט דיכוי וקיפאון של המחשבה והיצירה. בימי הביניים, למשל, אכפה הכנסייה את השקפותיה על דמות העולם והאדם. היא קבעה שכדור הארץ הוא מרכז היקום, ושהעולם והאדם נבראו על ידי האל בששת ימי בראשית. וכשבאו אנשי מדע כמו גליליאו גליליי וערערו על כך, הם הוכרזו ככופרים, ולא פעם עונו או הוצאו להורג.
דוגמה נוספת: כאשר פרצה מגיפת הקורונה, בסין, המשטר הסתיר מהציבור את מותם של 700 אנשים מהמחלה. רופא עיניים אחד, לי וונליאנג, הבין שזוהי מחלה לא ידועה, והזהיר את עמיתיו מפניה. על כך, האשים אותו המשטר בגרימת בהלת שווא, וכך יכלה המחלה להתפשט ללא הפרעה. רק אחרי עוד כמה ימים קריטיים, ומותם של רבים נוספים, התבררה האמת. לי וונליאנג עצמו מת מהמחלה, והפך לגיבור בעיני העם.
* חופש הביטוי באמת קיים?
– כן: בארה"ב, בארצות המערב, וגם בישראל. בחלקים גדולים של העולם, כמו רוסיה או סין, הוא אינו קיים, או מאויים מאוד.
סרטון על חופש הביטוי:
אמירות על חופש הביטוי
כיצד צריך להתייחס לאמירות הבאות? האם להעניש את מי שדיבר או כתב כך, או לאפשר לו חופש ביטוי?
לחלק את האמירות לקבוצות של 4-5. כל קבוצה תדון על אמירה אחת, ותביא את מסקנתה למליאה.
* "צריך להעלות את הערבים על משאיות ולסלק אותם מכאן".
* "ההומוסקסואליות היא מחלה שצריך לטפל בה כמו בכל מחלה אחרת".
* ליוצא אתיופיה: "תחזור לג'ונגל שממנו באת!"
* "השמאלנים הורסים את המדינה."
* "ברוך הגבר!" (ברוך גולדשטיין הרג 29 מתפללים מוסלמים במערת המכפלה).
* אברכים מפגינים לשוטרים שבאו לפזר את ההפגנה: "נאצים! נאצים!"
"רבין בוגד!"
* דיון במליאה.
האמירות האלה, מטרתן לפגוע ולהשפיל, והן מנמיכות את השפה ומזמינות אלימות. האמירות על רבין, בליווי מעשים אחרים, כמו הצגתו כאיש ס.ס., יצרו אווירה שבה הרוצח, יגאל עמיר, הרגיש שהרצח מותר לו. ומי שמכנה את אנשי השמאל "בוגדים", יוצר את האווירה שבה מותר לפגוע באנשי שמאל( ובעצם, במי שלא מוצא חן בעיניך). לכן, התגובה על אמירות כאלה צריכה להיות קשה וחד משמעית.
* האם גם כאן, בבית הספר, בין התלמידים, נאמרות אמירות דומות? האם יש על כך תגובה?
פרשת אושרת קוטלר:
* קריאת הקטע:
* מי צדק, במקרה הזה, ומי-לא?
* דיון.
דעתי: המצב בשטחים, והאווירה בקרב המתנחלים, באמת מאפשרים ואף מזמינים התנהגות לא אנושית כלפי הפלסטינים. אבל לאושרת קוטלר אסור היה להתבטא כפי שהתבטאה. מותר היה לה לומר את הדברים בין חברים, אבל לא במדיה הציבורית. עם זה,
אושרת קוטלר לא סיכנה איש בדבריה.
באשר לעזיבה זמנית את תפקידה, נראה לי שהיא לא נהגה נכון. אסור להיכנע למשמיצים, ולסגת.זה נותן להם הרגשת כוח. ואילו האיומים ואיחולי המוות של הגולשים ושל "הצל" היו מסוכנים ממש, ואסור היה לעבור עליהם לסדר היום.
- מאיר ברוכין: מורה לאזרחות שפוטר בגלל דעותיו
מאיר ברוכין הוא מורה לאזרחות בבית ספר תיכון בראשון לציון, שפוטר מעבודתו בגלל דעותיו.
* שמעתם על המיקרה?
* דיון.
נשמע קודם איזה מורה היה ברוכין: איך העריכו אותו תלמידיו. הנה כמה דעות של תלמידים שלו (מתוך שני מאמרים של אור קשתי, הארץ, 21.1.20, 27.1.20.):
פיטורי ברוכין
* קריאת הקטע על הפיטורים.
* בעד ונגד:
שני תלמידים יצדיקו את הפיטורים.
שני תלמידים יתנגדו לפיטורים.
תלמיד שמעוניין, יוכל להתיישב על כיסא ריק, לומר את דעתו, ולחזור למעגל.
* דיון במליאה.
דעתי:
יש ביטויים שלא נכון להשתמש בהם, כמו "חיילי צה"ל רוצחים", וברוכין לא תמיד שולט בלשונו. אבל הדבר החשוב ביותר הוא רצונו ויכולתו לפקוח את עיני תלמידיו על דברים בעייתיים, ולגרום להם לחשוב. פיטוריו לא רק יפגעו קשה בו, אלא גם יוציאו מהמערכת מורה מעולה, ויסמנו למורים אחרים שכדאי להם להימנע מדיון בנושאים בעייתיים- וחשובים. סתימת פיות למורים מהווה מכה קשה לחופש המחשבה והדיבור בבית הספר, ובחברה שלנו בכלל.
קטעים ממאמרי אור קשתי הנ"ל, על פיטורי ברוכין
ברוכין: דעות על הפיטורים.
אור קשתי, הארץ, 19.1.20, 27.1.20
