האסון במירון

המטרה:

* לגבש דעה, מול שתי עמדות קיצוניות

* להתעמת עם העמדה החרדית. האדם איננו פסיבי, ואיננו מצדיק אוטומטית את אלוהים.

שתי תגובות על האסון

* לכתוב על הלוח: "האסון במירון".

* מה קרה במירון?

בהילולת שמעון בר יוחאי, הצטופפו באתר ההדלקה כ-30,000 איש, במקום שנועד לכ- 3,500. כשהטקס הסתיים, הם פנו לצאת; אבל הייתה רק יציאה אחת, צרה מאוד. נוצר דוחק עצום; אנשים נפלו אחד על השני, ומעליהם המשיכו אנשים לזרום, מבלי יכולת לעצור ולעזור. לנופלים לא היה אוויר, והם נחנקו למוות.

זה היה מקרה של מוות ידוע מראש. בעלי תפקידים שונים, כולל מבקר המדינה, הזהירו והתריעו במשך שנים על אסון שעלול להתרחש, אבל איש לא פעל, בעיקר בגלל התנגדות של סיעות חרדיות שונות.

* כיצד הרגשתם כששמעתם על האסון?

* דיון.

סרטון: "אושר על הר מירון": הרגעים האחרונים שתיעד ישי. לחץ על השורה שלמטה (קונטרול+ עכבר)

הרגעים האחרונים שתיעד ישי מועלם שנספה באסון

* נראה ונשמע עכשיו שתי תגובות על האסון במירון.

הראשונה:

שר פיטנס, שהיא "אושיית רשת", פירסמה סרטון שבו היא פורצת בבכי לאחר שנאלצה לדחות מסיבה פרטית בעקבות האסון במירון.

* מה דעתכם על התגובה הזאת?

* דיון.

דעתי: שר פיטנס מנותקת. דבר אחד מעניין אותה: היא עצמה. 45 אנשים נהרגו; עשרות נשים הפכו לאלמנות; עשרות או מאות ילדים הפכו ליתומים; אבל זה לא מזיז לה, והיא בוכה ומצלמת את עצמה בוכה. האסון הגדול מתאפס מול דחייה של מסיבה. ואין לה אפילו את הרגישות לראות את האבסורד שבדבר.

השנייה:

ראיון עם ירון לונדון.

* מיהו ירון לונדון?

– עיתונאי, פובליציסט, קריין, מחזאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלויזיה.

הראיון עם ירון לונדון:

ירון לונדון על הנספים באסון במירון: "זה לא האבל שלי כי

* מה דעתכם?

דיון.

* מה דעתכם על האמירה של לונדון: "אנחנו לא שייכים לאותו עם"?

* מדוע הוא אומר זאת?

– הוא רואה בהם גוף אחיד, לא פרטים שלכל אחד אישיות משלו. הם כמו עדר. הם מתנהגים אותו דבר, וחושבים אותו דבר.

* האם זה נכון?

* דיון.

דעתי: יש בזה מן האמת. הם עסוקים במילוי מצוות שמחייבות את כולם; כאשר יש בעייה, הם לא מתמודדים, אלא הולכים לשאול את הרב; הם רואים בחברה שמסביבם איום. אבל הם אינם עדר של תאואים. הם חושבים ומרגישים ומתלבטים, ויש לא מעטים החוזרים בשאלה. לנו ולהם יש עבר משותף; אנו מדברים באותה שפה, וחוגגים את אותם חגים. למרות השוני הגדול והביקורת החריפה שיש לי עליהם – אנו משתייכים לאותו עם. האסון שקרה להם, נוגע חזק גם בנו.

התמודדות עם השקפתו של הרב יגאל כהן

הקרנת הדרשה של הרב יגאל כהן:

הסתכלות נכונה על האסון במירון על פי האמונה – הרב יגאל כהן מנחם …

* דיון.

* הרב יודע לדבר; מסביר את עצמו היטב; גלוי עם קהלו ("הייתי בדיכאון").

* הוא מאמין בלב שלם: "כל מה שעושה הקבה"א- לטובה הוא עושה".

הוא מקבל את האסון כחלק ממעשי האל, שהם תמיד לטובה.

יש הרבה דברים שאנו לא מבינים – אבל הוא יודע למה. אנחנו מולו – כמו חגבים לייד בן אדם. איננו מסוגלים לתפוס את כל גדולתו ואת היקף מחשבותיו. "אני מאמין בך – כי אתה גדול ואני קטן. כי אתה חכם, ואני הרבה פחות חכם."

* האם זוהי סיבה להאמין? זוהי אמונה עיוורת. לא חשוב מה שהאל עושה – טוב או רע – הוא מאמין. הוא מסיר את השיפוט שלו, ומשתחווה בענווה מול כוח שאיננו מכירו, ואיננו יכול להכירו. למעשה, הדברים קורים לו בצורה עיוורת, חסרת הסבר.

* ומה דעתכם על הטיעון שמיליונים חיים – ואת זה צריך לראות – לא את האסונות?

– האסונות לא באים מעצמם. יש להם סיבות. מי שמכחיש זאת, כאילו מכחיש את האסון. מי שמצביע על הסיבות, מונע את האסון הבא. יגאל כהן למעשה מחנך לפסיביות ולהשלמה עם הגורל.

התאונה במירון לא הייתה גזירה משמיים. גרמו לה אנשים. שנים התריעו שזה צפוי לקרות; אבל איש לא לקח אחריות.