המטרה:
- דיון בשאלה הזאת, ובחינת המיקרה של הטיסות לחלל
- בחינת המיקרה של המפעל הניסיוני להיתוך גרעיני
- הטיסות לחלל
* "צעד קטן לאדם- צעד ענק לאנושות": מי אמר זאת, ובאיזה הקשר?
* דיון.
– האסטרונאוט הראשון שדרך על אדמת הירח, ניל ארמסטרונג.
סרטונים: הנחיתה הראשונה על הירח
https://www.youtube.com/watch?v=3Zi_iszAI4o
https://www.youtube.com/watch?v=0W6ZMDRjAxg
https://www.youtube.com/watch?v=LzvtH5pvD6I
לחץ על הקישור + control, ואז על "גלישה ביוטיוב" (מלבן כחול).
שאלה לדיון:
בפרוייקט של ההגעה לירח, וכל מה שנעשה בעקבותיו, הושקעו מאות מיליארדים של דולרים ורובלים, ונלקח סיכון גדול לחיי אדם, שגם התממש.
האם כל זה היה מוצדק? כדאי?
אולי צריך היה ארמסטרונג לומר: "צעד גדול לאדם-לאחור?
אנחנו מקבלים כמובן מאליו שיש טיסות לחלל.
מדוע?
– כי כך עושים כולם.
מי זה "כולם"?
– המעצמות הגדולות (וגם ישראל).
ואולי הן טועות?
* דיון.
דעתי האישית (אהוד שמיר):
נכון שעדיין לא "הרווחנו" דבר ממסעות החלל ( חוץ מה"רווח" הביטחוני שהפיקו כמה מדינות- אבל זה איננו הישג לאנושות. גם הטיעון שאנו נהנים מהמצאות רבות כתוצאה ממסעות החלל איננו תופס, כי המצאות אלה יכלו להתרחש גם בלי מסעות החלל, בהשקעה פחותה בהרבה).
אבל האם כל דבר שעשתה האנושות (או נציגיה) הבטיח רווח?
ניקח את המקרה של קולומבוס. הוא יצא לחפש דרך קצרה יותר להודו, וכך- להביא רווח גדול לשולחיו. אבל- הוא לא מצא את מה שחיפש. הדרך להודו הייתה "חסומה" על ידי יבשת שהוא לא ידע על קיומה. האם אפשר לומר שמסעו נכשל בשל כך?
בוודאי שלא. גילויה של אמריקה שינה את פני ההיסטוריה, והביא לאנושות ברכה ורווח גדולים בהרבה מהדרך להודו. דבר דומה אפשר לומר גם על מגלים גדולים אחרים, כמו קוק או מגלן. תמיד היה במסעות הגילויים המרכיב של הבלתי ידוע. וכך גם בשטחים אחרים. סביר מאוד שמסעות החלל יביאו לרווחים שאיננו יכולים לשערם, כולל, אולי, מפגשים עם תרבויות אחרות, שאיננו יודעים עליהן דבר.
לסיום החלק הזה, אני מציע להקרין את שני הטיעונים- בעד ונגד מסעות החלל, של כפיר ושל אבירם וייס.
http://kids.spaceil.com/debate_no1_i nvest_money_in_space_research/
- השקעה בחיפוש מקור אנרגיה חלופי
הקדמה למאמר:
בלב פרובאנס שבצרפת נבנה מפעל בעלות של עשרות מיליארדי דולרים, שמטרתו לגלות האם ניתן לייצר אנרגיה באופן מסחרי, באמצעות תהליך הנקרא היתוך גרעיני. בעולם קיימות מאות תחנות כוח גרעיניות, המבוססות על תהליך של ביקוע גרעיני. בתהליך זה מפצלים אטומים, וכך גורמים לשיחרור אנרגיה עצומה, המשמשת לייצור חשמל. בתהליך בצרפת מנסים המדענים למזג אטומים קלים לאטום אחד, כבד יותר. זהו התהליך שקורה בשמש. אם זה יצליח, תשתחרר אנרגיה גבוהה בהרבה, וזולה בהרבה, מתהליך הביקוע, וללא זיהום האטמוספרה. בין השאר, יצרו במיוחד מגנטים עצומים, שכל אחד, תיאורטית, יכול להרים נושאת מטוסים. מדינות רבות משתתפות בניסוי הזה; אבל אין שום ערובה שהוא יצליח.
קטעים מהמאמר
לכל אחד דף עם המאמר.
קריאה בקול רם של המאמר.
מפעל בצרפת- התקווה לעתיד האנושות?
קטעים ממאמר של תום לוינסון
הארץ, דה מרקר, 9.10,22
* האם הניסוי הענק הזה נראה לכם מוצדק?
* מי שיש לו טיעון אחד בעד או נגד, יאמר אותו.
לרשום את הטיעונים על הלוח.
הצבעה: מי חושב שהניסוי מוצדק?
מי חושב שאיננו מוצדק?
דעתי (אהוד):
* האם הניסוי הענק הזה נראה לכם מוצדק?
* מי שיש לו טיעון אחד בעד או נגד, יאמר אותו.
לרשום את הטיעונים על הלוח.
הצבעה: מי חושב שהניסוי מוצדק?
מי חושב שאיננו מוצדק?
דעתי (אהוד):
במצב המשבר שאנו נמצאים בו, והסכנה להמשך קיום האנושות, כל ניסיון להתמודד עם המשבר הוא מוצדק ונכון. סימן השאלה שמרחף מעל הניסוי הזה הוא כמו סימני השאלה שהיו במקרים רבים אחרים בעבר. איננו יודעים אם הוא יצליח; אבל יש סיכוי, אולי של 50%, שכן. ואם כן, התוצאה תהיה שינוי מאוד משמעותי במצבנו. וגם אם ייכשל, הכישלון יגדיר בצורה הרבה יותר מדוייקת את הגבולות שלנו: מה אפשרי, ומה לא. איננו יכולים להרשות לעצמנו להימנע היום מניסויים מסוג זה; ומטבעם של ניסויים, שחלק מצליחים, וחלק- לא.