מגיפת הקורונה

המטרה:

• להבין יותר את הקורונה והשפעותיה
• האם הקורונה מזמינה שינוי במחשבה ובהתייחסות שלנו?

• מה עשתה לי הקורונה?

* "קורונה" : מה פירוש?

– נגיף הקורונה נראה במיקרוסקופ כמו עיגול עם כתר. פירוש המילה בלטינית- הילה או כתר.

* מהי המילה שמשתמשים בה לתיאור מגיפת הקורונה (בלועזית)?

-פנדמיה. מגיפה "רגילה" נקראת אפידמיה. אפידמיה פוגעת באיזור מסויים. פנדמיה פוגעת באיזורים נרחבים, ואף בכל העולם.

שמעתם על מגיפות שהיו בעבר?

* דיון.

* מגיפת הדבר, בימי הביניים, ששטפה את אירופה והכחידה כמחצית מאוכלוסייתה, תוך כשנה.

מגיפת הטיפוס, במלחמת העולם הראשונה, באירופה

* מגיפת השפעת הספרדית, שאחרי מלחמת העולם הראשונה המיתה עשרות מיליונים באירופה ובאמריקה

* המגיפות שהיכו בתושבים הילידים בדרום אמריקה, שלא היו מחוסנים מפני מחלות שהיו שכיחות באירופה, אך לא היו מוכרות באמריקה

מה קרה לך- לך- בקורונה? כיצד השתנו החיים שלך?

איך הרגשת עם זה?

האם דברים נראים לך היום שונים מבעבר?

האם יש בעיות שלא היו קודם?

איך אתה -את מנסה לענות על הבעיות האלה?

האם סדר היום שלך השתנה?

• כיצד התחילה הקורונה?

המטרה: להבין, כיצד התחילה הקורונה, וכיצד זה קשור לדיקטטורה.

ההתחלה הייתה בווהאן שבסין, בשוק לחיות בר. נגיף הקורונה, ששכן בחיות בר, כנראה בסוג של עטלף, עבר לחיה אחרת, כנראה פנגולין, וממנה- לבני אדם. רופא עיניים בשם לי וונליאנג שבדק חולה, זיהה שזוהי מחלה חדשה שאינה מוכרת, וכתב על כך. בתגובה, הוא זכה לביקור של אנשי ביטחון הפנים, שהורו לו לחתום על מכתב שבו הואשם בהפצת "דברים כוזבים המפריעים מאוד לסדר החברתי. אנו מזהירים אותך בכובד ראש: אם תמשיך להתעקש, בעזות מצח כזאת, ותמשיך בפעילות הבלתי חוקית הזאת, אתה תובא לדין. האם זה מובן?"

לי וונליאנג השיב: "כן, אני מבין". כמה ימים אחר כך הוא מת מהמחלה. השלטונות התנצלו, אך ההתנצלות באה רק אחרי שישה ימים, כאשר כבר לא ניתן היה להסתיר את התפשטות המחלה. אנשים רבים נחשפו למחלה, ונדבקו. ייתכן מאוד שאם סין הייתה מתייחסת לכך בגלוי ונותנת לזה פרסום, המחלה לא הייתה מתפשטת בעולם, וגם לא בסין עצמה. בעיני דעת הקהל בסין, לי הפך לגיבור.

* מדוע לדעתכם השתיקו השלטונות הסינים את דבר המחלה?

* דיון.

– הם רצו למנוע פגיעה ביוקרה של סין.

* האם דבר כזה היה יכול לקרות גם כאן, בישראל?

-לא.

*מדוע?

– כי זוהי ארץ דמוקרטית, שיש בה חופש דיבור וכתיבה. זה ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. אילו מדינות אחרות היו יודעות על המחלה, הן היו מונעות כניסה של אנשים שבאו מסין, וכך מונעות הדבקה.

• האם הקורונה באה בהפתעה?

המטרה: להראות שהמגיפה לא הייתה צריכה לבוא כהפתעה, ולנסות להבין מדוע בכל זאת היא הפתיעה

* האם הקורונה באה כהפתעה לעולם?

* דיון.

כן, הפתעה עצומה-למדינאים, לאנשי הכלכלה, לאזרח הפשוט. הדעה הכללית הייתה, שהאנושות מתקדמת כל הזמן אל יעדים חדשים ואל הישגים עצומים. מחלות נוראות כמו דבר, אבעבועות שחורות וכולרה, הודברו לחלוטין, והרפואה ממשיכה להתקדם בצעדים מהירים . במידה רבה, הצליח האדם להשתלט גם על הרעב.

האם כולם הופתעו?

-לא, לא כולם.

ב-2016 ביל גייטס, לאחר התפרצות של מגיפת האבולה באפריקה, התריע שבעתיד הקרוב, סביר מאוד שתפרוץ מחלה דומה לשפעת, ושאם היא תהפוך למגיפה, עלולים מיליונים למות, כמו שקרה בשפעת הספרדית. הוא קרא להתכונן לכך ולפתח מערכות בריאות שיקדמו את הסכנה הזאת, אך איש לא הקשיב לקריאתו.

אירגון הבריאות של האו"ם קבע בתזכיר מפורט ב-2019 שצפוייה בקרוב מגיפה עולמית, אבל גם זה לא זכה לתשומת לב.

גם אנשי מדע אחרים הזהירו מפני מגיפות צפויות, אך גם אותם לא רצו לשמוע.

מדוע? מה גרם לעולם להמשיך להתנהל כרגיל, ולא לשים לב לסכנה האורבת לו?

* דיון.

מי שהיה חייב להקשיב לאמירות האלה היו המדינאים- והתקשורת. אבל היה יותר נוח להמשיך במסלול הרגיל, "כי כולם נוהגים כך".

הדברים העיקריים שמדינה מודרנית חייבת לתת לאזרחיה הם ביטחון ובריאות. אבל הכלל הזה הופר על ידי המדינות. המטרה העיקרית הפכה להיות דחיפה מתמדת להגדלת הפעילות הכלכלית, הוזלת עלויות העבודה (השכר), הסרת הפיקוח מהבנקים ותמיכה בצורכי התאגידים. ההשקעות של המדינה בבתי חולים, מרפאות, בתי ספר, פחתו; ובמערכות הבריאות היו פחות רופאים, פחות אחיות, פחות מיטות, ופחות אמצעי ריפוי, כמו מכונות הנשמה. ב-2018 סגר טראמפ את המשרד הממונה על הכנה למגיפות. בצרפת בוטלו 100.000 מיטות אישפוז ב-20 השנים האחרונות. ביוני 2019 מחו רופאים ואנשי סיעוד נגד קיצוצי התקציב שכמעט מוטטו את מערכת הבריאות הצרפתית. בארה"ב, המדינה החזקה בעולם, חסרות מיליארדי מסיכות לרופאים. בישראל היה היחס בין מיטות אישפוז לאוכלוסייה הנמוך ביותר ב-30 השנים האחרונות. (לפי אווה אילוז, מוסף הארץ, 3.4.209).

ד"ר יונה קיטאי-כהן, מנהלת פנימית ג' בבית החולים מאיר בכפר סבא, שהוסבה ל"קורונה ג'", אומרת: "איש לא מתרגש מהמחסור ברופאים ואחיות, שהתפתח על פני שנים של התעלמות מממלכת הרפואה. בחורף, כשגם צוותי המחלקה הפנימית נדבקים במחלות עונתיות ועומסי האישפוז מגיעים לקיצון, אנחנו על סף קריסה"(הזמן הירוק, 30.4.20).

* האם היו שטחים אחרים שהוזנחו, מלבד הבריאות, בארץ, וגם בעולם?

-החינוך

-העניים, והפער הגדל בין עניים לעשירים

– המיגזר הערבי

ומעל לכל: משבר האקלים. זהו איום גדול בהרבה מהקורונה, על העולם. גם כאן ישנן התרעות רבות של אנשי המדע ואחרים; אבל רוב המדינאים ורוב האנשים מתייחסים לכך כאל משהו רחוק ועמום, ולא ממש דחוף. על הקורונה, העולם יתגבר. במשבר האקלים, אנו מתקרבים במהירות לנקודת האל-חזור.

• למי ניתנת עדיפות, בזמן הקורונה

המטרה:

* להמחיש את הפגיעה הקשה בכלכלה, ובעיקר בשכבות הנמוכות

* לבחון, מה ההעדפות של מדיניות הממשלה בהגשת עזרה לנפגעים.

* מה הייתה הפגיעה הכלכלית של הקורונה?

* מי האנשים שנפגעו ממנה?

– הפגיעה הייתה קשה ביותר, כמעט בכל ענפי המשק. בישראל, למעלה ממיליון אנשים פוטרו מעבודתם. בענפים רבים הייתה עצירה מוחלטת או נסיגה חדה בפעילות, בעיקר בתיירות, בתעופה, בתרבות ובמסעדנות. בתי הספר והגנים הושבתו. הביקוש ירד מאד, בגלל הירידה החדה בהכנסה. ההשקעות ירדו או הוקפאו. העולם נכנס למיתון כבד.

* כיצד זה הורגש אצלך ואצלך בבית?

* כדאי להזמין הורים שיספרו על הפגיעה במקום העבודה או העסק שלהם, וכיצד הצטמצמו הוצאות המשפחה.

* האם זה גרם לירידה גם במצב הרוח?

להראות סרטון: "בעלי עסקים מזהירים: ביטולי אירועים יגרמו לקריסה".

https://www.youtube.com/watch?v=k7El9LFfHsE

מי שיכול לתמוך בבעלי העסקים הקטנים זו הממשלה. היא צריכה לתמוך בהם עד שהכלכלה תצא מהמשבר, והם יוכלו שוב לעמוד על רגליהם. בהקשר הזה, הנה בעייה.

(לפי מאמר במוסף הכלכלי של הארץ, "דה מרקר", מאת איתן אבריאל, מתאריך 20.4.20. המאמר במלואו- בהמשך).

בגלל משבר הקורונה, נעצרה כמעט לגמרי פעילותה של "אל על", וכמעט אין לה הכנסות. לכן פנתה החברה למדינה , כדי שתחלץ אותה. השאלה הייתה מה יקרה למדינת ישראל אם אל על תגיע לפשיטת רגל. התשובה, אומר אבריאל: שום דבר מיוחד. משפחת מוזס, בעלת החברה, תאבד את השליטה בה, והיא תעבור לבעלים חדשים. בלאו הכי, אל על היא חברה בעייתית מאוד, כבר שנים. אבל אז התערב נתניהו והורה לאוצר להכין חבילת חילוץ, שתשאיר אותה בידי תמי מוזס. המדינה תעניק לבעלי החברה הלוואה של יותר ממיליארד שקל, שאם החברה לא תוכל להחזיר, המדינה תספוג את ההפסד, ברובו הגדול. אלה תנאים יוצאי דופן, שנראים כמו הטבה אישית למשפחת מוזס. מול זה עומדים אלפי עסקים קטנים, המעסיקים עשרות אלפי עובדים, שנמצאים בסכנה של פשיטת רגל, בגלל חוסר הכנסות. הלוואה כזאת חסרה להם כאוויר לנשימה. ברור שרבבות עובדים הנמצאים בסיכון גדול עדיפים על משפחה אחת בעלת הון עתק. אבל, אומר מחבר המאמר, "לעסקים הקטנים אין לוביסטים…הם לא יכולים לארגן שדרוגים לאנשים חשובים למחלקת עסקים והם לא מעסיקים דירקטורים, יועצים, רואי חשבון וכלכלנים בחירים . בכירי האוצר, מתברר, לא רואים ממטר את הבעלים של בית הקפה, המסעדה, הקוסמטיקאית, שהסגר כרת את מטה לחמם. אבל את תמי מוזס הם רואים."

הערה: הטיפול בבעייה של אל על עדיין נמשך, והתמונה שמובאת כאן היא, לכן, חלקית. אבל המגמה שמסתמנת- ברורה.

המאמר המלא

• פייק ניוז בתקופת קורונה

המטרה:

* להסביר ולהזהיר מפני שקרים וסיפורים מפוברקים

* להראות את הרקע להיווצרות תרבות "הפייק ניוז"

* מה זה "פייק ניוז"?

– אמירות כזב. סיפורים שלא מבדילים בין אמת לשקר.

* מה הבעייה עם אמירות כאלה?

* דיון.

– הן זורעות בהלה וטופלות אשמה ללא ביסוס.

* לפי ידיעה שמצוטטת בגוגל, מאת משה נוסבאום, 20.3.20:

תושב ראשון לציון עוכב על ידי המשטרה בחשד שהפיץ ידיעות כזב בהקשר לחובת בידוד וגרם לבהלה בקרב אנשים. לפי החשד, הוא שלח הודעות כשהוא מתחזה לנציג משרד הבריאות.

מהמשטרה נמסר: "אנו מבהירים כי הפצת הודעות שווא עלולה להיות עבירה פלילית. אנו נמצה את החקירה כלפי כל מי שיפיץ הודעות שקריות שעלולות לזרוע בהלה בקרב הציבור הרחב."

דוגמה נוספת להונאת הציבור-ולהסתה:

באפריל 2020 פירסם איתמר בן גביר תמונה של מתפללים מוסלמים בקבוצות על גגות של בתים, וכתב:" תגידו, משטרה יש רק בבני ברק?"

מה הוא רצה לומר בכך?

– שהמשטרה פושטת רק על מתפללים יהודים, לא על ערבים. אפלייה של יהודים!

אבל היו ששמו לב, שהתמונה לקוחה בכלל מדובאי, לא מישראל.

(יעקב לזר, "הזמן הירוק", 23.4.20)

בן גביר היה מעוניין בהסתה, לא בעובדות, ולכן הביא תמונה שאינה שייכת לעניין.

דונלד טראמפ, כשפרצה המגיפה, סתר את המומחים ויעץ לא להישמע להוראותיהם, המליץ על נטילת תרופות מסוכנות, והודיע על התנדפות קרובה של הקורונה. ב-24.4.20 אמר טראמפ שבליעת דטרגנטים (חומרי ניקוי) היא תרופה יעילה לקורונה. זו כמובן אמירה חסרת בסיס ומסוכנת, כשהיא באה מנשיא ארצות הברית. בכל רשתות התקשורת, זה הפך לבדיחת היום. למחרת, טראמפ לא לקח את דבריו בחזרה, ולא התנצל. הוא פשוט אמר שזו הייתה בדיחה, מה שכמובן לא היה אמת.

* שמעתם על שמועות כוזבות אחרות?

*האם בתקופת קורונה, ידיעות כוזבות נפוצות יותר?

*דיון.

* למה?

– כי יש המון אי ודאות ופחדים. מעט מאוד ידוע על הקורונה, וזה פותח פתח להמון בלבול וסיפורים מומצאים. ויש גם מי שמעוניין להפיץ שמועות זדוניות ותעמולת כזב. למשל:

הסיפור שסין הפיצה במכוון את הקורונה בעולם.

מצורף כאן מאמר על שמועות כזב, ועל מקור הקורונה.

1הארץ, 134.20: "פייק ניוז" וסיפורי קונספירציות בזמן קורונה

רן דאגלס, פסיכולוגית חברתית

הארץ,22.4.20

מקור נגיף הקורונה בעטלפים, לא במעבדה

אנשים מסכנים את עצמם למען אחרים

המטרה: להבליט את הצד האנושי של המלחמה בקורונה.

השיעור:

איזה רגשות ואילו מחשבות עולות בך בתקופת הקורונה?

כל אחד יגיד הרגשה אחת או מחשבה אחת.

רגשות אפשריים:

פחד

תיקווה

תיעוב

בהלה

אין אונים

חוסר ביטחון

רצון לברוח

שייגמר כבר

מחשבות אפשריות:

שבריריות האדם וחולשתו

למרות הישגים עצומים- יש דברים רבים שאיננו יודעים

נקמה של הטבע על יהירות האדם

מדברים כל הזמן על המדינות המפותחות. מה קורה באפריקה?

מדוע התמותה גבוהה במקומות מסויימים(ניו יורק), ובאחרים-לא?

דיון.התייחסות לדברים שעלו.

סרטון

"סרטונים על קורונה".

סרטון: "מקריבים את גופם למדע": האנשים שנדבקים במטרה לעזור במציאת חיסון לקורונה.

https://www.facebook.com/kan.news/videos/2931684423566084/?v=2931684423566084

* מה דעתכם?

* האם אפשר ללמוד מזה משהו על טבע האדם?

* שמעתם על אנשים אחרים שסיכנו את חייהם למען אחרים?

– מארי קירי, שעשתה ניסויים ברדיום- חומר רדיו אקטיבי, מכיוון שידעה את חשיבותו. היא מתה בגלל קרינה, וקיבלה פרס נובל על מעשיה.

– חסידי אומות העולם.

*שיחות בקבוצות קטנות:

האם היה מקרה שבו פעלתם בניגוד לאינטרס המיידי שלכם, כדי לעזור למישהו אחר? למשל, חבר שהושפל, או נדחף הצידה, על ידי מישהו חזק או מקובל יותר? זה לא בדיוק המקרה שתואר כאן, אבל גם בזה יש סיכון מסויים.

במליאה: כל קבוצה תספר על מקרה אחד.

* האם נכון לומר שברובנו ישנה נכונות לעזור לשני, אפילו במחיר סיכון מסויים?

• האם הקורונה מפלה בין עשירים לעניים?

המטרה: צריכה להיות חלוקה צודקת יותר בין בעלי יכולת למעוטי יכולת.

השיעור:

* מי נפגע יותר מהקורונה: עשירים או עניים?

* דיון.

– ברור שגם עשירים נפגעים. למשל: ג'ונסון, ראש ממשלת אנגליה, שהיה מונשם במשך כמה ימים.

אבל הפגיעה בבעלי הכנסה נמוכה- קשה הרבה יותר. בישראל, למעלה ממיליון איבדו את מקום עבודתם, והכנסתם ירדה מאוד. רבים מהם לא יתקבלו חזרה לעבודה.

הסיכוי של בעלי מכוניות להידבק במחלה קטן בהרבה משל מי שנוסע בתחבורה ציבורית.

בעלי הכנסה נמוכה, למשל בשכונות חרדיות, חיים בצפיפות גדולה מאד, וזוהי סכנה רצינית להידבקות.

ד"ר עדו קאליר, ראש ההתמחות במימון בקריה האקדמית אונו: "הסיכוי להידבק בבית אבות גדול פי 10. הקורונה הבדילה בין עשירים לעניים."

בארצות עניות- באפריקה, הודו, במזרח התיכון- האמצעים להילחם במחלה- מכונות הנשמה, מיטות בבתי חולים, תרופות- מצומצמים, ומספר בתי החולים- קטן. הבעייה של הארצות האלה היא לא רק הקורונה, אלא גם הרעב. ראש תוכנית הסיוע במזון של האו"ם, דיויד ביזלי, הזהיר ממשבר "בקנה מידה תנ"כי, שיגרום למחסור גלובלי במזון, בשל מגיפת הקורונה, המקשה על גישה לאזורי אסון. לדבריו, עתה, נוכח מגיפת הקורונה ומכת הארבה החמורה ביותר זה 70 שנה במזרח אפריקה, "אנחנו עומדים בפני הסערה המושלמת" (הארץ,23.4.20. רויטרס,אי פי, גרדיאן וניו יורק טיימס).

ב- 4.7.218 כתב אדריאן פילוט ב"כלכליסט" (גוגל): "המשק הישראלי הופך בקצב מדאיג לכלכלה של קצוות. לפי דו"ח התעסוקה של oecd, השחיקה בשכר העשירון התחתון בעשור האחרון היתה מהגבוהות במערב, בזמן ששכר העשירים נסק באחד השיעורים הגבוהים."

ובעולם? סוכנויות הידיעות מדווחות ב-20.1.14(גוגל):

"לפי ארגון אוקספם, 1% מעשירי העולם מחזיקים ביחד ב-110טריליון דולר (טריליון = 1000 מיליארד)-46% מההון האנושי בעולם."

* מה זה אומר על עניים? כיצד הם חיים?

אתם מכירים אנשים עניים בישראל?

* מה זה עוני?

דיון.

רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז "מאקרו" לכלכלה מדינית: (פורסם ב-6.9.07, גוגל:

"העניים בישראל אינם רעבים ללחם, אבל הם אינם ניזונים כראוי. הם חיים בתנאים שאנשים רגילים לא היו מוכנים לגור בהם גם בחלומותיהם הגרועים ביותר.

אבל עוני הוא לא רק תת תזונה ונזקים בריאותיים. סבל העניים הוא גם יחסי: הוא הידיעה שאינך יכול לתת לילדיך את מה שמקבלים חבריהם. זו הרגשה של מצוקה שקיימת כל הזמן; של אובדן הכבוד האנושי."

האם עוני הוא דבר שצריך לקבל אותו- שפשוט קיים, כמו המיים והרוח והשמש?

*דיון.

– העוני איננו חלק מהטבע. הוא נובע מהצורה שבה החברה בנוייה, ומהמדיניות של הממשלה.

* מה יכולה הממשלה לעשות כדי להילחם בעוני?

דיון.

*למשל: להטיל יותר מסים על העשירים, ולתמוך יותר בעניים. לדאוג למקומות עבודה לעניים. להשקיע יותר בחינוך שלהם.

* מה הסיכוי של ילד שנולד למשפחה ענייה להיות עשיר כשיגדל?

-נמוך מאוד.

* למה?

-בבית שלו יש מעט ספרים, הוריו עובדים קשה ואין להם זמן להקדיש לילדיהם, הילדים שהוא פוגש- עניים כמוהו, השפה שהוא מדבר בה היא דלה, האפשרות שלו לקבל הלוואה בבנק היא קטנה.

לעומת זאת, ילד שגדל במשפחה אמידה, לומד בבית ספר טוב, משתתף בחוגי העשרה רבים, לומד לדבר בשפה טובה, מתלבש היטב, ובעל קשרים חברתיים מגוונים.

הנה רעיון אחד , של אמיר ברנע, מרצה למימון באוניברסיטה hec מונטריאול בקוויבק, קנדה:

הארץ,7.4.20:

1000 דולר לחודש, קבוע, מהממשלה

המאמר- בקיצורים. המאמר השלם מופיע בהמשך.

אנשים רבים חשים כעת לחץ קיומי, על רקע גלי הפיטורים המסיביים, סגירת כל עסק שאיננו חיוני, ותחילתו של מיתון קשה. לרבים קשה לשלם מזונות, שכר דירה וצרכים אחרים. אילו הייתה לכל אחד הכנסה בסיסית קבועה, היא הייתה מבטיחה שהחשבונות ישולמו, ושיהיה אוכל במקרר.

הרעיון של הכנסה בסיסית איננו חדש. הוא יושם בקנדה, בעיירה דופין, בין 1974 ל-1979. התוכנית השפיעה מאוד על חייהם של אזרחים.

תשלום של 1000 דולר לחודש יעלה את כל תושבי המדינה מעל לקוו העוני, ויאפשר לכל אדם לחיות בכבוד.

נימוק נוסף הוא, שבשנים הקרובות יוכנסו רובוטים רבים לעבודות שעד כה עבדו בהן בני אדם, והאנשים האלה יהפכו למובטלים.

נימוק נוסף: יש עבודות רבות שאנשים עושים, ואין עליהן כל פיצוי כספי. למשל: העבודה בבית, והטיפול בילדים, שעושות בעיקר נשים. גברים רבים טוענים, משום כך, שהם המפרנסים, ולכם הם השולטים במשפחה.

* שאלה: זו תוכנית שתעלה הרבה כסף. מאיין יבוא המימון?

– הוא יבוא ממס שיוטל על בעלי ההכנסות הגבוהות במשק, וממיסוי גבוה יותר של חברות עסקיות.

אבל-האם לא קיים חשש שאנשים לא ירצו לעבוד כשתהיה הכנסה בסיסית?

דיון.

-כנראה שלא. הסכום של 1000דולר איננו גבוה מספיק כדי לחסל את התמריץ לעבוד.

רעיון ההכנסה הבסיסית זוכה לתמיכה רבה בעולם, גם של פוליטיקאים ובעלי הון. משבר הקורונה מדגיש מאוד את נחיצותו.

המאמר: