המטרה: לבחון את גבולות החופש.
השיעור:
* חשוב רגע: מה זה בשבילך "חופש"?
* דיון.
* לרשום על הלוח את התשובות.
* דיון.
* שתי שאלות:
- רותם אוהב לתופף, ויש לו תוף גדול. הוא מפריע את מנוחת השכנים. האם מותר לו לתופף ללא הגבלה?
- בהמשך לסכסוך בין שכנים, כתב אחד מהם על קיר ביתו של השני: "כאן גר בריון השכונה". האם מותר לו לעשות דבר כזה?
* דיון.
– בשני המקרים – אסור, כי נפגע החופש של השני.
החופש של הפרט לנהוג כרצונו מוגבל על ידי זכויותיו של האחר או האחרים לנהל את חייהם ללא הפרעה. חופש הוא הזכות של הפרט לחיות לפי רצונו, כל עוד הוא אינו פוגע באחרים. המשורר ג'ון דון טבע את הביטוי: "no man is an island" – שום אדם איננו אי. או כדברי השיר: "כולנו ריקמה אנושית אחת". מעשה של אחד משפיע על האחרים. במקרה הזה, הסירוב להתחסן מסכן, וגם הורג. מי שלא מתחסן, עלול להידבק, ולהדביק אחרים. כלומר: הוא משתמש לרעה בחופש שניתן לו. את זה, אסור לחברה להרשות.
בזמן הקורונה, פרץ ויכוח גדול בקשר להתחסנות. על מה היה הויכוח?
דיון.
– הויכוח היה על זכות הפרט לא להתחסן.
* מדוע היו אנשים שסירבו להתחסן?
– הם חששו שהחיסון פותח מהר מדי; שאיננו יודעים עליו מספיק; ושזה עלול לגרום בעיות בהמשך. הנה קטע שפורסם עוד לפני הקורונה:
רשת 13 הורידה סרטון נגד חיסונים
גוגל. אורן פרסיקו, 28.6.18
חברת רשת 13 הורידה מאתר האינטרנט שלה סרטון קצר שיצא נגד חיסוני ילדים.
אתמול עלה לעמוד הפייסבוק של רשת ולאתר האינטרנט שלה סרטון במסגרת פינת "הדיבור" . בסרטון כיכבה אושרה בלפולסקי, שהציגה את עצמה כמהנדסת מהטכניון, "ריאלית, לוגית", שפועלת על סמך ידע ומשום כך החליטה לא לחסן את ילדיה.
בין היתר אמרה בלפולסקי: "חיסון לעולם לא יוכל לספק את אותה הגנה שמספקת תחלואה טבעית", ו"אם זה בכלל עובד, זה לא לכל החיים ויש בזה בוודאי סיכונים". עוד אמרה בלפולסקי שמאחורי מדיניות החיסונים עומדים יצרני החיסונים: "למה הממסד ממשיך להתעקש שנתחסן? פשוט: בפועל, מי שמקבל את ההחלטות מקבל את ה'מידע' שלו מאנשי שיווק של היצרנים".".
את הסרטון שלה סיימה בלפולסקי בהמלצה "תחשבו על זה".
* האם מותר היה לבלפולסקי למנוע חיסון מבנה?
* והאם מותר היה לחברת רשת 13 להוריד את דבריה של בלפולסקי מהרשת?
* דיון.
קטע רלוונטי. לקרוא תוך כדי הדיון.
מעיין מנלה, כלכליסט, 15.3.21
במסגרת זו, ערך בית המשפט העליון את האיזון הנדרש בין זכות היסוד של חופש התנועה לבין החובה לשמור על בריאות הציבור וקבע "עומדות רגלינו במצב חסר תקדים של חשש להתפשטות מהירה של מגפת הקורונה בשיעורים גבוהים, על כל הכרוך בכך בהיבט של תחלואה, תמותה וקריסה של מערכת הבריאות. באיזון האופקי שבין הזכויות, אנו מציבים הפעם מול הפגיעה בחירויות ובזכויות יסוד כמו חופש התנועה את הזכות לחיים ולשלמות הגוף, מצב בלתי שכיח במקומותינו. באיזון אופקי זה, ידה של הזכות לחיים על העליונה. ".
עקרון זה יפה גם לסוגיה בדבר זכות המעסיקים להתנות את העסקת העובדים בחיסון כנגד הקורונה וייתכן שישמש אבן דרך להלכות בדבר עיגון זכות המעסיקים בהתניה כאמור.
עובד בחברה מסרב להתחסן ומסכן עובדים אחרים. כתוצאה מכך חלקם מסרבים להגיע למשרד. מה המעסיק יכול לעשות במקרה שכזה?
כאשר המעסיק אמור לשקול מחד את אחריותו לבריאות העובדים ולספק להם סביבת עבודה מוגנת מול האוטונומיה של העובדים על גופם ובהתאמה לסרב לקבל חיסון, הוא יכול להתנות את המשך התייצבותם במקום העבודה בחיסון כנגד הקורונה, שהיא מגפה הפוגעת משמעותית, עד כדי סכנת חיים, לבריאות כלל העובדים.
הנה כמה קטעים שיכולים לתרום לדיון:
קוראים כותבים למערכת הארץ
25.3.21
